ב"ה, ו' ניסן, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ח דאדר ... הנה מובן ופשוט שלחכות בהתחלת העבודה על שיקוימו התנאים שכותב אודותם. א) שתהי' אחדות גמורה בין וכו'. ב) שיהיו אנ"ש ומוסדותיהם כפופים כו' - ה"ז, במלות אחרות, להתיאש אפילו מהתחלת עבודה. והאמת ניתן להאמר שעדיין לא מצאתי תקופה אפילו בשנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר - שבה שררה אחדות גמורה ושאנ"ש ומוסדות היו כפופים למי שהוא (מלבד חלק חשוב מהם - בהנוגע להנשיא הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר).
ופתרון המצב הוא - לאו דוקא בתנאים הנ"ל (שהם הלכתא למשיחא שאז נאמר ומלאה הארץ דיעה את ה', ובמילא לא יהי' זמן פנוי לענינים של כו') אלא חלוקת העבודה, רצוני לאמר שכל אחד ואחד יקח על עצמו ענין מסוים ומפורט, מובן שצ"ל מתאים ליכולתו, ושיעבוד בזה בכל המרץ, ובענין זה יהי' הוא הראש, ומתפקידו יהי' ג"כ להתייעץ בזה עם שאר חברי ועד הפועל, וההחלטה ברוב דיעות כנהוג, ובענינים חשובים ביותר ע"י שאלה במכתב ולחכות עד קבלת מענה. ומובן שישנם כמה ענינם שאין ביכולת איש אחד למלאותם, ובדוגמא כשצריך לבקר בתור ב"כ במלאכות כו' וכו', אבל כיון שיהי' לכל אחד אבנא דהוא מתגושש בו[1] ויראה בזה הצלחה - קל יהי' לפעול ההכנעה בענינים הנ"ל...
בברכה לחג הפסח כשר ושמח - לו ולכל ב"ב שיחיו, ושמיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא יפעלו פעולתם בכ"א מהם במילואם בבריאות הגשמי והרוחני גם יחד.
מ. שניאורסאהן