ב"ה, ג' אייר, תשט"ו
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ מלאכת מלאכת שמים
מוה"ר ירחמיאל שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על שאלתו בענין מנהג הגזיזה (אפּשערעניש) לשלש שנים ולהביא הילד אז למירון.
הנה מובא מנהג זה בכמה מספרי הספרדים ובספרי הדרוש שלהם דרושים רבים מיוחדים לשמחה זו שנקרא חלאקאה, והובא ג"כ בקיצור בפרי עץ חיים שער ספירת העומר פרק ז', שהאריז"ל הלך שם לגלח את בנו במשתה ובשמחה בימים ההם, ועיין ג"כ באר היטב ושערי תשובה אורח חיים סי' תקל"א ס"ק ב'. ונראה שאין לעשות הגזיזה קודם שימלאו שלש שנים, ובמילא נפשטה גם שאלתו בהנוגע לבנם שי', וזאת למודעי, אשר כנראה מקומות יש שהספרדים נוהגים לעשות זה במלאת ארבע שנים - אבל כ"פ שמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לעשות במלאת שלש שנים...
בספרי דא"ח הנדפסים נמצא עד"ז בסי' מהרי"ד סוף ח"א ד"ה מנהג לגזוז שער הראש לבן ג' שנים.
לדחות התגלחת לכמה חדשים בשביל לעשותה בל"ג בעומר במירון - אם מנהג אה"ק ת"ו כן הוא, הנה מנהג מבטל כו'. ובאם לאו, לא נ"ל דחי' ארוכה כזו של הענין "דמחנכין אותו במצוה להניח פאות הראש" (שע"ת שם).
בברכה.