ב"ה, ו' אייר, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
... נהניתי להוודע אשר האברך הוו"ח אי"א נו"נ בעל מדות וכו' מוה"ר מרדכי אליעזר שי' שארפשטיין, התפלל בבית הכנסת של כת"ר בחג הפסח העבר, ואיתרמי לידו שאלת המחיצה בביהכ"נ, וכפי סיפורו נעשה התעוררות בין המתפללים בענין זה (וכמה גדלו דברי חכמינו אשר אף שאני ישנה בגלותא ולבי ער לתורה ומצוות), ובודאי למותר לעורר את כת"ר ע"ד גודל הענין, אלא שנשען על פסק רז"ל (ספרא ריש פרשת צו) אין מזרזין אלא למזורזין.
ארשה לי להוסיף גם איזה מלין עד"ז ולא נצרכה אלא להעדפה, והוא:
מבלי להכנס בגוף הדין, הנה כפי המצב בחדשים האחרונים הוא ע"ד מרז"ל במים ראשונים ומים אחרונים שהאכילו כו', כי עמא דבר שהם רוב המבקרים בבית הכנסת והעיקר בני ביתם, הקמת מחיצה בבית הכנסת בעיניהם הוא קידוש השם בפועל, ומזה מובן (ע"פ מרז"ל כל מי שלא נבנה בית המקדש וכו') הרושם מההיפך בזה.
ולכן לדעתי כל שמן השמים ברכוהו בכשרון השפעה בסביבתו, ובפרט למכהנים בקדש, ובפרט לרב שגם בין הרבנים תופס הוא מקום חשוב, לנצל את כל השפעתו, השכם והערב, עד שיקים את דברי התורה הזאת ע"י הקמת מחיצה כדבעי לצאת ידי כל הדיעות, ות"ל אשר דוקא בתקופת האחרונה, שהחשך כפול ומכופל ביותר, הנה מדינה זו הנוער ואפילו האנשים בגיל העמידה מתעוררים בקל הרבה יותר לענינים דיראת שמים, ואין הדבר תלוי אלא בהתעוררות מראשי העדה, עיני העדה.
ויזַכה השי"ת את כת"ר ויצליחו שיעלה בידו להביא את הנ"ל בפועל בלי קישויים ובקרוב ממש.
בברכת הצלחה ולבשו"ט.