ב"ה, ט' אייר, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה.
... אף שבכלל אין דרכי לחוות דעה בענין שאינו נוגע לפועל, אבל חוששני שנוגע גם על להבא, שכנראה נוהג בביהכ"נ זו, כזה שתקותו שאחרים יתעסקו בהתפתחותו, וענינו ללמוד שיעורים אחרי שיבואו לשם בע"ב, נאומים לפניהם וכו', וכמדומה לי שבכמה משיחותינו אמרתי לו השקפתי בזה, אשר בע"ב טרודים בעסקיהם, ודי ומספיק כאשר מעוררים אותם ומבקשים השתדלות בפרט מפורט נותנים טרחתם בגופם או בממונם, ואם רוצים שבנין ביהכ"נ יהי' בנין בריא, לא זו הדרך לחכות שהבע"ב יבואו ויביאו מעמבערס וחברים ומתפללים וכו' ... הצליחו השי"ת, אשר ישנם אחדים מהבע"ב המתענינים ג"כ בהתפתחות הבית הכנסת, וע"פ המבואר בחסידות שצריך להתלבש בלבושי המתברר, הנה יצייר בעצמו אילו הי' הוא אחד מהבע"ב דביהכ"נ הדר בריחוק מקום קצת, ויש לו איזה ענין או שמחה משפחתית וכיו"ב, הרי ע"פ שכל הרגיל בבני אדם צריך הוא ללמוד קל וחומר, ומה אם המרא דאתרא, שלדעת העולם, ובהבנת הבע"ב דארצוה"ב, פרנסתו הוא מביהכ"נ, הנה השמחה שלו עורך במקומות אחרים, הרי עאכו"כ שעליו ללכת ג"כ בדרך זה, לע"ע. וכשיעזור השי"ת ויתפתח הביהכ"נ ויהי' לתלפיות שהכל פונים אליו, אזי גם אני אעשה ככה, כנ"ל אינני רוצה להאריך בדבר המצער, ובפרט שכנראה אין זה דבר ארעי אלא שיטה.
ואין כוונתי שיבטיח (באווארענען) תרעומות (פאראיבעל) ממי שהוא ואפילו לא פליאה ושאלת למה? (פארוואס?) כי אין בע"ב מעונינים בחיפוש קושיות ופליאות, ויש להם כמה ענינים כמו שמתבטאים כאן אינטערעסאנטער, והענין הנ"ל וועט זיי ניט באדערען ולא יבואו אליו בטענות, אלא שיש מקום לחשוש כנ"ל שגם הם ינהגו ככה, ומעצמו מובן התוצאות בהתפתחות בית הכנסת ע"י הנהגה כזו.
ועוה"פ עלי להדגיש שאפילו מנקודת מבט של חיפוש פרנסה, הנה בימינו זה מסודר החיפוש שצ"ל אחיזה בדרכי הטבע, ואז יש מקום להצלחה למעלה מדרך הטבע, והאחיזה בדרכי הטבע שלו היא ע"י בית הכנסת החדש, ובמקום להתבונן שפרנסתו אינה בהרחבה ובמילא פועל נמיכת רוח ועצבות וכו', הנה התבוננות צ"ל איך להרחיב צנורי הפרנסה וגם בדרכי הטבע, והוא ע"י הרחבת בית הכנסת.
- אמור אמרתי שינצל לזה ימי הפסח ע"י שהי' עורך סדר באותה השכונה ששם נמצא בית הכנסת, ובמילא הי' מקום שהבע"ב יבואו להסדר ואולי גם יזמינום להארוחה כו' וכו', וכנראה שלא נעשה זה.
בל"ג בעומר יש מקום לעשות דבר בשביל הילדים דהשכונה או בימים הסמוכים, וגם עד"ז איננו מזכיר במכתבו...
שמעתי פעם, ומובן ע"פ המבואר באיזהו מקומן בתורת החסידות, אשר הצלחה פירושה, כשאין פעולות להשפעת פרנסה בשופי ולא עוד אלא שישנן פעולות הפכיות, הנה לא רק שאינן גורמות חסרון בהפרנסה אלא אדרבה, ענינים ההפכים, הנה היפך השכל מסייעים להוספה בפרנסה, ויה"ר שגם בהנ"ל יהי' כזה, ושמכאן ולהבא ינצל את ענין ההצלחה, לא שיתנו לו פרנסה בשופי היפך מההנהגה, אלא שתחלה תהי' הפרנסה בשופי ע"י הנהגה כדבעי, וההצלחה תנוצל להוספה על זה כ"פ ככה...