ב"ה, ערב חגה"ש, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מט' אייר, שנתקבל באיחור זמן קצת, בו כותב אודות טרדותיו ופיזור הנפש שבמילא משפיע על השיעורים בנגלה ובחסידות ובעבודת התפלה.
והנה בכגון דא, ידועה העצה קנה לך חבר, שנוסף אשר בטח מזמן לזמן מתדבר עם זקני אנ"ש בכל[1], הנה יהי' לו חבר אמיתי, היינו כזה שיוכל לגלות לפניו נגעי לבבו, וכבר ידוע מרז"ל דאגה בלב איש ישיחנה ואמר ע"ז הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי אשר באופן כזה, הנה שני נפה"א נלחמים על נפש הבהמית אחת, והרי כבר רואים התועלת מזה במוחש.
במ"ש אודות הנחת תפילין שלו, ומה שראה בשו"ת הצ"צ וכו', הנה פשוט אשר שאלתו אם יש חיוב לברך עוד פעם כשמניח על ידו השנית אחר התפלה אין לזה מקום, כי הרי ספק ברכות להקל, והשאלה אפשרי רק בנוסח הפכי, אם יש לברך אפילו בפעם הראשונה, כיון שספק בדבר, ובטח כשמברך אז כוונתו גם על ההנחה שעל ידו השני' לאחר זמן, ובהנוגע לגוף העובדא איך עליו להניח וכו', אין הפרטים מבוררים כ"כ במכתבו, ויציע בפרטיות לרבנים בעלי הוראה ביראת שמים והם יורוהו.
ואחרון אחרון חביב, להודעתו אודות הקשו"ת שלו עם ב"ג תחי', הנה יה"ר מהשי"ת שיהיו למזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת, ולבנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות.
בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
נ.ב.
מ"ש אשר זמן הנישואין נקבע לחדש אדר תשט"ז, תמי' על אריכות הזמן שעד הנשואין, ובטח יתרצו שני הצדדים להקדים בשעה טובה ומוצלחת.