ב"ה, י"ג סיון, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מלפני חג השבועות, בו כותב אשר גודל בין חסידים וזיכהו השי"ת והצליחו להכיר בהכרח הדעת את הוי' וכו', ושואל להורותו דרך בה ילך בלימוד תורת החסידות, בעבודת התפלה וכו', ומה היא ההכנה הנדרשת וכו'.
הנה מובן שאופן הלמוד, ובפרט העבודה שבלב - אין זה שוה לכל נפש, אף שכאו"א מחויב בהם, כי הם מצוות השם ומהמצוות התמידיות בכל זמן ובכל מקום וכו'. וכמבואר ע"פ הקדמת ספר החנוך, כי אופן הלימוד והעבודה - תלוי בתכונות הנפש וכשרונותי'. ולכן מה טוב שיפגש עם זקני אנ"ש הנמצאים בסביבתו, ובעיקר עם המשפיע דתורת החסידות, ועמהם יתייעץ, והשי"ת יתן להם הרעיון הנכון, שגם האופן יהי' טוב לפניו בכל הפרטים.
אבל הכנה אחת יסודית דרושה לכאו"א, והיא אשר כמו שמובן ופשוט אשר קבלת התורה בכללותה - אפשרית רק ע"י הקדמת נעשה לנשמע, וכמבואר בסוגיא דקבלת התורה (שבת פ"ו ואילך), ולא עוד אלא אנן דסגינן בשלימותא כתיב בן תומת ישרים תנחם, הנך כו' כתיב בהו וכו' (שם פ"ח סוף ע"א), הנה עד"ז ממש הוא בכל חלקי התורה, ועאכו"כ לימוד פנימיות התורה הנקראת בזהר הק' נשמתא דאורייתא, כיון שיצרו הרע של האדם נלחם נגד לימוד זה ביתר שאת ויתר עז. ועיין בקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. אבל לאידך גיסא - הנה ניתן לכל אחד ואחד היכולת והכח להתגבר עליו. והקב"ה עוזרו, ובפרט בדורנו דור יתום זה - אשר מצוה והכרח מוחלט ללמוד חלק תורה זה ולפרסמו, והשי"ת יצליחו בכל הנ"ל.
בטח למותר לעוררו על הזהירות בטבילת עזרא, ושישמור שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - בחומש תהלים ותניא הידועים.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר