ב"ה, ט"ז סיון, תשט"ו[1]
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוהר"מ[2] שי' הלוי[3]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מי"ב סיון. ומוחזר כאן הרשימה כבקשתו. מה שנתרשם עוה"פ מהמכתב שקבל מירושת"ו מהריא"ז שי' מרגלית[4] וכו', כבר כתבתי שתמיהני עליו על זה.
א) מ"ש הנ"ל אשר מפורש איתא בכתבי האריז"ל, כי המצות הן מוחין דאבא ולא כלים, אין לזה הבנה. ולא הוצרך להביא ממרחק לחמו, כי הרי בדא"ח דנשיאינו הק' הועתק זה ובהרחב הביאור: בלקו"ת, בסידור, בדרך מצותיך כו' וכו'. ואעפ"כ הרי אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב, אשר המצות רומזים לכלים, ועכצ"ל שאין בזה כל סתירה.
ובאמת אין הבנה לקושיתו של הנ"ל: א) במוחין דאבא עצמן הרי ישנם אורות וכלים. ב) המצות, כמו כל עניני התורה והמצוה, רומזים לכמה ענינים בב"א. והרי ידוע שהמצות הם מוחין דאבא, ובכ"ז הם גם כנגד האבות, היינו כנגד חג"ת, וביחד עם זה הרי הם במלכות לחם עוני כו' וכו', כמובא בכתבי האריז"ל, ואפילו בזהר ובתקו"ז.
וה"ה למ"ש שאין מקור ב[כ]האריז"ל לומר שמה שמניחים על המצות - רומז לאורות - הוא ג"כ כנ"ל: א) בהענינים הנרמזים בשש הדברים שמניחים על המצות ישנם הן אורות והן כלים. ב) גם בששת דברים אלו נרמזים כמה ענינים, וכנ"ל. ואין הזמן פנוי עתה לחפש בכתבי האריז"ל מקום הנ"ל (אבל יעוין במאו"א, קה"י וכו' בערכם).
אבל, א) ברור שאי אפשר שתמצא שם סתירה - כיון שהנ"ל נאמר מפי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב. ב) קרוב לודאי שיש למצוא מקור בכתבי האריז"ל ואפשר גם בתקונים להנ"ל.
ומה שהרב הנ"ל מסיים במכתבו שבאם יצאו דברים אלו מפי אדמו"ר הזקן היו חשובים ומקובלים עליו כמו מפי האריז"ל הנה כדאי הוא אדמו"ר מוהרש"ב - ממלא מקום רבנו הזקן וכו' - לסמוך עליו בכגון דא וברברבתא מדא.
אנוס ע"פ מרז"ל ללמד זכות על כאו"א מבני ישראל, אפשר שלא כתב להנ"ל, שהנ"ל הם דברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ולכן כתב מה שכתב.
כן מ"ש אשר ישנם מקובלים כשמגיעים לאיזה דבור מהחברים שבפע"ח מדלגים, הנה פשיטא שלא כן קבלתנו, והרי מובא ענינים מהחברים וכו' בדא"ח, ומהם בלקו"ת וכו'. נוסף על המובא בדא"ח בכ"מ - קבלת הרמ"ק וקבלת הר"י סרוג וכו', דלא ככמה ממקובלים הספרדים. ויש לבאר הענין אשר האחרונים לא רצו להכנס במקום הספק, משא"כ הבעש"ט הה"מ ורבנו הזקן ומ"מ[5] - שהיתה להם בזה קבלה איש מפי איש - והבעש"ט מאחי' השילוני (שהי' ממקבליו אלי' הנביא) - ידעו באיזה ענינים יש לסמוך. וכידוע ג"כ שמפני זה סמכו עמ"ש בעמק המלך (וראה לקו"ת שה"ש כז, א: ובע"ח לא הוזכר כלל. ובמקומות שנסמנו במפתחות לתו"א מחלוקת המקובלים וכיו"ב).
ב) במ"ש הנ"ל בענין ההשתתפות בהבחירות, הנה אנו אין לנו אלא דברי נשיאנו, היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר גם עתה עומד במקום ומשמש וגם כאן, ולהבחירות לכנסת הראשונה צוה והשתדל שישתתפו בהם, שמזה מובן שלא רק שמותר הדבר, אלא שמחוייבים בזה.
ואף שכניסה בקאאליציע, לדעתי, אסורה מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'- הנה כל מי שיש בידו תעודת אזרח, ובמילא יש בידו רשות הבחירה (ובעצם לקיחתו את התעודה הרי מודה, ולא באונס, בההנהגה דשם), ואם לאחרי זה אינו משתתף בבחירות, וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים, ויש מקום לומר שעי"ז תהי' הכרעה בחוק "גדול" או אפילו קטן - בעת שיצביעו על החוק שלא כדבעי, הרי תקלת הרבים, ח"ו, תלוי' גם בו. ועדיין לא מצאתי האיש - וועלכער זאל האבען ברייטע פלייצעס שיכול לשאת תקלה עליו.
מובן שאין הדברים הנ"ל שייכים לאלו אשר אין מכירים כלל בההנהגה או שאינם רוצים לנסוע לאה"ק ת"ו מטעם זה וכו', אבל הנמצאים שם ומשתתפים באיזה ענין שיהי' 1) שם ורק שבפרט דהשתתפות בבחירות מבליטים קנאותם, ה"ז איפכא מסתברא.
ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת ב"כ[6] (דעפוטאט) אחד יכולה היתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל.
מובן מעצמו שברשותו לכתוב להנ"ל את כל מה שכתבתי כאן אודות הבחירות, ויכול ג"כ להוסיף חריפות בזה - כי כמה שיוסיף - אין זה ממצה את כל הענין. ודוקא לפי מתן תורה הי' מקום להנהגת נח שהציל את העצמו, ולא הוכיח את בני דורו כדבעי, וכדאיתא בזהר הק' 2) מש"א[7] כן לאחר מתן תורה, אשר כל ישראל הם קומה אחת 3) שלימה. וכמבואר ג"כ בענין מתן תורה דאזלינן מני', שאילו היו הששים רבוא חסר אחד (ובמילא גם מיכה שהעמיד פסל - בכלל זה) לא היתה ח"ו התורה ניתנת. וכדאיתא בדברים רבה פ' ז, ח. ובמכדרשב"י[8].
מספרי הנ"ל שמזכיר במכתבו, ע"ע, אינם אצלי, הם תיקון היסוד, ישב רוחו.
בברכה,
1) כדאי לשאול את הנ"ל אם נהנה הוא ומשלם (ומסייעם עי"ז) בעד שירות המים, החשמל וכיו"ב. אם משלם המסים (שמזה ניתן ג"כ להחזקת משרד הדתות - ל' רבים - ועניניו) ועוד ועוד. וה"ז סיוע ממש, ולא השתתפות גרידא. וכמה פעמים נאסר הוא או מהחברותא שלו על אי תשלום מסים? - ואם באמת האלט ער בא דער דרגא אודותה כותב - מפני מה אינו מקיים פס"ד הרמב"ם הל' דעות רפ"ו.
2) ח"א קו, א (אף שבמקצת הוכיחם - סנה' קח, ב. ועיין סד"ה החדש הזה קיץ ה'ש"ת).
ועיי"ש היטב הנהגת משה איך היתה - היפך הגמור ממה שכותב הנ"ל.
3) ועיין סהמ"צ להצ"צ למצות אהבת ישראל דהנוהג באופן אחר, עליו נאמר, בו מום לא יקרב להקריב גו', ואוא"ס הכולל כולם לא יסבלנו כו' - דברים מבהילים. ודוקא תמים - יהי' לרצון.