ב"ה, ח"י סיון, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מי"ג סיון, בו כותב שלומד בישיבה ובשיעור מבלי עזרת מורה, ושואל באיזה אופן, דרך ושיטה, יאחז בלימוד תורתנו הק', אם ירבה למיגרס או לעיונא, ואם ללמוד בחברותא או לעצמו.
והנה ידוע פסק רז"ל שצ"ל שני הענינים הן למיגרס והן לעיונא, והריבוי ומיעוט מאחד להשני תלוי בכשרונות ובנטית נפשו של הלומד, ואין לקבוע בזה מסמרות, אבל מוכרחת הגירסא והבקיאות בהלכות הצריכות בחיי היום יומים, ובפרט בארצנו הקדושה תבנה ותכונן, שנתוספו בה הלכות התלויות בארץ שמעטים הבקיאים בהם, והרי זה כל האדם את האלקים ירא ואת מצותיו שמור.
כן מוכרח בדורנו זה, וביחוד לחברי עדות הספרדים, שמסורת אבותיהם הוא ללמוד פנימיות התורה, לקבוע שיעור בלימוד נשמתא דאורייתא נסתר דתורה, שבדורנו זה נתגלתה ונתבארה בתורת החסידות. ומהנכון שיפגש עם הרה"ג והרה"ח כו' מוה"ר נחום שמרי' שי' ששונקין, שיכון רבנים פליטים רוממה בירושלים ת"ו, והוא ייעצו סדר לימוד בזה ועל ידו יוכל להפגש עם אברכים ובחורים שיש להם שיעור דומה.
ב) כבר ידוע דבר משנה שמהארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם הוא דבוק חברים, ולכן נכון לסדר שיהי' לו לימוד בחברותא אף שפשוט שאין להבטל ח"ו מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכבר אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך (אבות ג' ו'), ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג.
בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים ולבשו"ט בכל הנ"ל,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר