ב"ה, כ"ג סיון, תשט"ו
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ בעל מדות
מוה"ר משה שי' הכהן[1]
שלום וברכה!
נעם לי לראות בכאן ולקבל פ"ש מאנ"ש דשיקאגא, ד' עליהם יחיו, ומהנעשה אתם בכלל ובבית הכנסת שערי תפלה בני ראובן נוסח האריז"ל בפרט, ובהמשך לשיחתנו:
א) נהניתי מסיפורו ע"ד המגרש (לאַט) שקנו על מנת לבנות שם בנין בית הכנסת, והעיקר הוא אשר נמצא במקום מרכזי דמושב בני ישראל, וכידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בפי' לשון המורגל בדברי רז"ל כל העוסק בתורה, עוסק במצוה, אשר לכאורה מתאים לזה הביטוי, לומד תורה עושה מצוה.
אלא שבן ובת הישראלים ענינם בתורה ומצות צריך להיות כמו עסק, וכנראה במוחש, אשר הבעל עסק אינו יושב בביתו ובחדרו ומחכה עד שיבוא מי אליו ויאמר לו, יש לי בשבילך הצעה טובה בעסק ואם תסכים על זה אתן לך תואר הצטיינות ובמקום מכובד יושיבוך וכו'. אלא כיון שברור בעיניו שהעסק טובתו הוא וטובת ב"ב, מחזר אחרי העסק בשוקים וברחובות, מוותר על כבודו ועניניו ומתייגע ביגיעת נפש וביגיעת בשר, ובלבד שיתנהל העסק באופן המתאים ויתפתח ויתגדל מזמן לזמן, ולא עוד אלא אפילו בשעה שאי אפשר להתעסק במסחרו טרוד הוא בזה, מה עליו לעשות למחר ולמחרתים, ובאיזה אופן אפשר לו לנצל גם שעה זו בהכנה לזמן ההוא, ואחת הדרישות בזה היא - שהעסק יהי' במקום בו נמצאים הרבה בני אדם ומחוגים היותר רחבים בכדי להקל עליהם עד כמה שאפשר ביקורם בהעסק והקשרים עמהם, וככל הדברים האלו הוא בנוגע לתורה ומצות והפרטים מבוארים.
ועאכו"כ בקביעת מקום לבית הכנסת שאין תואר יוצא מידי פשוטו, מקום שבו צריכים להתכנס בני ישראל להתפלל למלך מה"מ הקב"ה וללמוד תורתו, והרי נאמר ברוב עם הדרת מלך.
ב) בכל תפוצות ישראל, ועאכו"כ בארצוה"ב, הנה ימי הסליחות וימי חדש תשרי מסוגלים לקרב לבם של בני ישראל לאבינו שבשמים, ולקרב הלבבות ביניהם, ובמילא כל דבר שבקדושה יש לנצל ענין זה ככל האפשרי, וזה נוגע לכל השנה הבע"ל.
ולכן לדעתי אף שמובן שאין הזמן מספיק אפילו בהשתדלות הכי גדולה שלתשרי הבע"ל כבר יהי' בנינם בנין בית הכנסת בנוי על המגרש שקנו, הנה יש להשתדל במרץ לשכור בסמיכות לשטח הנ"ל עכ"פ חדר גדול או טרקלין אשר בו יוכלו להתפלל אנשי השכונה ההיא בימי רצון דתשרי הבע"ל, וכן מקום ליסוד סניף התלמוד תורה שלהם בשביל ילדי הסביבה ההיא, כי על ידי זה יאחדו תושבי השכונה להעשות מתפללים וחברים בבית הכנסת שלהם לכשיבנה בשעה טובה ומוצלחת, וכן אשר בניהם ובנותיהם ילמדו במוסדות חינוך שלהם אשר שני ענינים אלו תלוים בהתחלת השנה שנת הלימודים ושנת התפלה, כי ברובא דרובא בית הכנסת בו מתפללים בחדש תשרי, ממשיכים להתפלל בו כל השנה, ומוסדות החינוך בו מתחילים ללמוד בתחלת זמן הלימודים מבקרים בו עד תומו.
ג) בנוגע לסיפורו אשר ישנה הצעה מאיזה בית הכנסת או בית המדרש להשתתף עמהם בבנין בית הכנסת שלהם על מנת שיהי' שינוי השם, ושואל חוות דעתי בזה.
ולדעתי פשוט אשר שם בית הכנסת שלהם שזה עשיריות בשנים נתפרסם בשיקאגא וסביבותי', אין לחשוב ע"ד שינוי בו כלל וכלל, וצריך להשאר במילואו - השם שזכה לתפארת ולתהלה, ובמענה לדרישה הנ"ל אפשר להסכים שיצטרף גם שמם, ומובן אשר שם ביהכ"נ שערי תפלה בני ראובן צריך להיות הראשון וקודם, ומה טוב שיהי' בהפסק המלות "ובית הכנסת" או "ובית המדרש", כוונתי, "בית הכנסת שערי תפלה בני ראובן נוסח האריז"ל, ובית הכנסת (או ובית המדרש) פלוני וכו'...
ויהי רצון אשר גם בשכונה החדשה יזכו ויצליחו להעמיד בית כנסת ובית מדרש חסידותי ממנו יתפשטו נר מצוה תורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' בכל הסביבה.
בברכה ופ"ש כל המתפללים החברים וההנהלה בראשם שיחיו.