ב"ה, כ"ד סיון, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבם מי"ג סיון, - הנה מובן עד כמה מצער תוכן המכתב, כי אפילו לפי שמתארים הענין במכתבם, ולו יהא שצודקים במאה אחוז, אין זה מצדיק כלל וכלל הענין דהרמת יד ועוד יותר כו', ובפרט כשנעשה זה ברבים, ובפרטי פרטיות כשנעשה זה בהתועדות חסידותית, ביחוד אשר כאו"א ממנו המתיחס לעדת חב"ד מביטים עליו כעל דוגמא, ראו מהו חסיד חב"די, ומהו פעולת הדרכת תורת החסידות והוראת רבוה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ובפרט בהביא בחשבון תוכן אגרת הקדש סוף סי' כ"ה, ואין להאריך בדבר המצער.
ואם לדעתי ישמעו, הנה נוסף על בקשת הסליחה כדין, יתענה כל אחד מהם, אלא שכיון שענינם לעסוק בתורה, הנה יחלקו התענית לשני חצאי יום, ויתנו לצדקה דמי הסעודה דאותו יום, וילמדו אגרת הנ"ל ד' וה' פעמים עד שיהי' תוכנה חקוק במוחם כדבעי, ויה"ר שיקוים בהם בכגון דא ע"ד לשון הרמב"ם בהל' תשובה ב, ב., שיעיד עליו יודע תעלומות אשר לא ישוב כו', ומבירא דא יעלו לאיגרא רמה, להצליח בהפצת המעינות חוצה מתוך הרחבת הדעת ולהצליח בלימוד התורה בנגלה ובחסידות בהצלחה מופלגה.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א