ב"ה, ב' תמוז, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס כו' וכו'
מוהרש"י שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מלפני חג השבועות (שנתאחר קצת בדרך הילוכו) והקודם לו. מובן עד כמה מצער מה שלא בא לפועל הענין דחזית דתית המאוחדת. ומתמיה עוד יותר, שלאחרי שרואים בעיני בשר במוחש, ענין המפלגתיות, שאפילו מנהיגי המפלגה שבחייהם הפרטים הם דתיים באמת, הנה בעניני המפלגה הרי בלא שום פקפוק מוכרים הרוחים לדת הודאים שבקיום חזית דתית - בשביל נזיד עדשים מפוקפק דעניני המפלגה, וכה גדול כח ההעלם וההסתר וחשך כפול ומכופל של גלותנו זה, ובפרט ההסתר הבא מהדרגא דסט"א שניתן לה רשות לרקד בהיכלו של מלך, בארץ אשר עיני ה"א בה מראשית שנה עד אחרית שנה, אשר לא לבד שהם בעצמם אינם מרגישים מה שעושים, וכנראה שאפילו אינם מבינים את זה - אלא שעולה בידם לרמות אנשים יראי ד' ולפתותם אשר רק יר"ש[2] טהורה בענין זה, ואין כאן כל ענין של פני' פרטית, ואפילו לא פני' מפלגתית וכו' וכו'! ולמרות שפסקו רז"ל דמילתא דעבידא לגלוי' הכל נאמנים[3], א"כ הרי עאכו"כ דבר שכבר נגלה, ובכ"ז מצח נחושה לאנשי המפלגה להצהיר ההיפך הגמור, וגם זה מצליח - אף שכל אחד בידו לקרות הנדפס במכ"ע[4] של כל מפלגה ומפלגה ימים אחדים לפני זה ונכתבו ע"י האנשים האלו המצהירים עתה להיפך!
ב) מכ"ז יש להבין עד כמה גדול יהי' אור הגאולה האמיתית, כיון שהבטיח השי"ת שיאמרו אז אודך ה' כי אנפת בי[5], שאפילו העלם והסתר הנ"ל הנעשה דוקא ע"י מי שיש לו בבואה דבבואה כו' וכו'[6] (ומובן עוד ביתר שאת ויתר עז ממ"ש בתניא ספכ"ד), הנה גם ע"ז יודו כשיתגלה מ"צ[7] ויוציא את אחינו שבגולה, הן בגולה שבאה"ק ת"ו והן בגולה שבחו"ל, מבירה עמיקתא והחשך המבהיל אפילו עיני שכל אנושי אם רק בריא הוא.
ג) ת"ח על שבא בקשר עם ידידנו כו' וכו' מר שז"ר שי'. ומה שמוסיף שהנ"ל כותב אלי, הנה עד עתה לא קבלתי ממנו כל מכתבים.
ד) מ"ש אודות הספר פלח הרמון, הנה נגמר עתה בדפוס החלק שעל ס' שמות, מחזיק יותר מ400 עמודים, ומובן שלכשיוכרך יושלח לכת"ר שי'.
ה) בודאי כשיהי' לו בשו"ט בהנוגע למצב בריאת בנו שי' - לא ימנע הטוב מלהודיעני. ות"ח מראש...
ז) במ"ש אודות השינוי בהנוגע לל"ג בעומר אשר בהמאמרים וכו' הוא בבי"ת, אף שנוסח הספירה בכל הימים וגם ל"ג בעומר בכלל - הוא בלמ"ד, ומבאר זה בארוכה. אבל הטעמים שמביא לשינוי הלשון יש להם מקום גם בשאר ימי הספירה, בכתיבת מכתבים וכו', ולאידך גיסא - גם בל"ג בעומר, בעניניו המבוארים בדא"ח הרי נוגעים גם הימים שלפני זה, כיון שהבירורים והעבודה הם מדרגא לדרגא וא"א להגיע להוד שבהוד עד שעוברים הדרגות הקודמות.
- וביני לביני רק סברא אחת נראית לי בשינוי הנ"ל, ופשוטה היא ביותר. והוא, אשר הרי רבו הדיעות לספור בבי"ת, ובפועל - הנה החידוש הי' הנהגת מנהגנו לספור בלמ"ד, ומובן שהקפידו על נוסח הספירה עצמה - לשנותה מתאים לכל הסברות שנאמרו בהחילוק שבין נוסח בעומר להנוסח לעומר, אבל לא הקפידו בהשינוי בענינים שאינם מדוייקים כל כך, וכמו בתאריך מכתבים וכיו"ב, והוא ע"ד שבשלשת החלקים הראשונים שבתניא מדויקים מקום שנאמר גו' מקום שנאמר כו' (שלדעתי הטעם בזה כמרז"ל כל פסקא וכו'), אבל באגרת הקדש לא דייקו בזה. וכמו שהעירותי בפתח דבר למפתחות לתניא. ומטעם המובן לא רציתי לפרסם טעם זה.
ח) מוסג"פ חוברת המשך המאסר, שבודאי יעניין את כת"ר שי'.
בכבוד וברכה,
מ. שניאורסאהן
נ.ב.
ז"ע נתקבלה ידיעה שישיבת קרן הצלה תהי' ביום השני הבע"ל, ובקשתי להבריק עד"ז לכת"ר ובאמצעותו גם להרב הוטנער שי' - שבודאי עומד בקשר עמם, למען תהי' שהות בידם לזרז את הנ"ל בהנוגע לתמיכה להאנציקלופדי', כיון שבשנה זו מאיימים עליהם שיתנו להם פחות הרבה מאשתקד, ובמילא מוכרח בזה מאמץ מיוחד. וכולי האי ואולי.
בחילוק אם בבי"ת או בלמ"ד, ועד הנ"ל, להעיר גם מאגה"ק סו"ס י"ג.
במש"כ במכתבי הקודם[8], ע"ד מש"כ שו"ע או"ח סקנ"ח:
א) שהט"ז (ולא רק ה"שמעתי אומרים" שבט"ז) מקיל יותר מהמג"א (כפי שמפרש דעתו אדה"ז - שם בשו"ע שלו ס"ז) - מוכח ממה שמדגיש וכ"פ - כיון דעביד מעשה למשקין כו' נעשה מעשה שהוא משקה כו' - משא"כ להמג"א שצ"ל "כשריסק ... חישב עליו לאוכלין בלבד".
וא"כ מחולקים הט"ז ומג"א בכל האופנים שבין ב' קצוות אלו, וכמו כשחישב לאוכלים וגם למשקין (שעי"ז אין כאן מעשה מוכיח, ובמילא תלוי בהמעשה שאח"כ) ועוד.
ב) מנ"ל לאדה"ז לפרש כן דברי המג"א - אי"ז נוגע להנ"ל, כי איך שיהי' דעת הט"ז, פליג המג"א - לפי פי' אדה"ז - על שמעתי אומרים. ועכצ"ל שיש לאדה"ז ראי' לפי' זה ולא מפני שא"א לומר אחרת. - ואפ"ל ראיתו מפני שהמג"א מביא סיוע לפסקו כאן בנט"י משבת יט: דבש מעיקרא אוכלא והשתא אוכלא.
ג) מה שהעיר בל' אדה"ז "להקל גם בזה" - פשוט שקאי על מש"כ קודם לזה "ומ"מ כו' יוכל לאכול בכף או בסכין" ומסיים באותו ל' ממש "יש להקל גם בזה ע"י כף או סכין".
ד) הסברא שלא תועיל מח' עכו"ם בשעת הרסיקה (ולא הבאתי' אלא לסניף) - הוא משום שאין בזה - שיהי' בעתיד אוכל או משקה - כל נפק"מ להעכו"ם. משא"כ בכ"א שציין כת"ר. וכאלו עדיין אין מציאות להשאלה והספק, ובמילא אין עדיין מקום לקבוע ולהחליט. וכמה דוגמאות יש עד"ז.
כן י"ל - דמח' מועלת כתוצאה מהבעלות של החושב, ולכן בכמה ענינים אין מח' לעכו"ם, וע"פ מש"כ בצפע"נ השלמה לח"ד ע' יד. ואכ"מ.