ב"ה, י"ח תמוז, תשט"ו
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר נפתלי שי' שו"ב[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מד' פנחס, בו שואל ע"ד:
א) מענין בבית הכנסת אשר רק פחות מעשרה הם שומרי שבת והשאר אינם ר"ל. ובעברו דרך שם בבקר בש"ק, בקשוהו להכנס ולהיות הש"ץ שלהם במנין הראשון, כיון שממהרים הם לעבודתם, ובכ"ז רוצים להתפלל בצבור וחלק גדול אומרים קדיש וכו'. והספק הוא הצריך הוא להענות לבקשתם ולירד לפני התיבה.
והנה כנראה מהתיאור שלו, לא רצו הם בעצמם לירד לפני התיבה מפני ידיעתם שבלתי שומר שבת אין עליו לעשות כזה, ולולי שיקבל הוא על עצמו להיות ש"ץ - יבטל המנין וקרוב לודאי שחלק גדול גם לא יתפללו.
ואם כן הוא, אין דעתי נוחה מדין קנאות שלא במקום המתאים לגמרי, ואומרים לאדם שיחטא חטא קל בשביל להציל חבירו מחטא חמור. ואף שי"א שהוא דוקא במקום שלא יש חלק בחטא חבירו אינו כן במדת חסידות*. ובנידון דידן יש לצרף, עכ"פ בתור סניף:
א. הדעות שחילול שבת בפרהסיא כאילו כו' הוא רק במלאכות מסוימות ובפני עשרה מישראל וכו' וכו', וכמצוין באחרונים לשו"ע יו"ד סי' ב' ס"ה. ב. אם לא הי' ממלא בקשות הנ"ל נחשב הי' בעיניהם לדחי' בשתי ידים וכו' ומעין חילול השם.
ב) אם יתפלל בבית הכנסת שאין בטוחים כ"כ במהות היורדים לפני התיבה, אבל ע"י כניסתו לשם יש בידו לתקן ענינים בסדר התפלה ובהלמודים.
מובן שמענה על זה - תלוי במהות החסרון שיש בהחזנים או המתפללים כו', ומה שראינו ברובא דרובא - הוא שגם אם אין מתפללים שם, אבל נכנסים מזמן לזמן ומשתתפים בלימודיהם - גם זה מספיק שיקבלו הצעות וכיו"ב, כשמסבירים להם הנחיצות והתועלת בזה. מובן שע"פ הנ"ל - צריך להעשות באופן דיפּלומטי, שלא ירגישו שמתפלל בפ"ע ובמקום אחר.
בעת רצון אזכיר את כל אלו שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ואת בנו דובער שליט"א לפרנסה מתוך הרחבת הדעת וקב"ע, אשר שני הענינים גם יחד נדרשים מכל אחד מבני ישראל. והשי"ת יזכה את כת"ר ויצליחו לבשר טוב בכל הנ"ל.
בטח מלא בקשתי למסור עכ"פ איזה ענינים מההתועדות לאנ"ש שיחיו במחנו הט'. ות"ח.
בברכה,
מ. שניאורסאהן
*) עיין בכ"ז תוד"ה כופין גיטין מא, ב. ריב"א בתוד"ה וכי שבת ד, א. רמב"ן בשבת שם בתירוץ ב'. ר"ח שבת שם בשם י"א. ריטב"א עירובין לב, ב.