ב"ה, כ"ג תמוז, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
לאחרי שתיקתו הארוכה הגיע מכתבו מט"ז תמוז. ומ"ש אודות הפרסים השונים - למתמידים, לאותם הבאים לתפלה וכו'.
הנה יש להתוודע מהנהוג בזה בשאר הישיבות. ומובן שיש להזהר שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה, וה"ה בנוגע לזמני חופש בישיבה, ובאמת גם ההסתפקות שלא יהי' פחות מבישיבה אחרת - אין לזה מקום, שהרי סו"ס צריך להיות ניכר ב... שזוהי ישיבה חסידותית...
מ"ש אשר פב"פ מציע לו ללמוד ספר עץ חיים, הנה אף שמובן שהלומד בזה ה"ה לומד תורת אלקים חיים פנימיות התורה, אבל בשעה שנלמדים הענינים בספרי חסידות חב"ד - מבינים אותם ושוללים פירושים שלא כדבעי ח"ו, משא"כ כשלומד מבלי ביאור הנ"ל וכו' שצריך זהירות, וע"ד מה שמעתיק גם במכתבו מ"ש בשרש מצות התפלה פ"ב בשם הבעש"ט[2] (ובזה[3] מתורצת ג"כ שאלתו - איך מפרשים דברי הבעש"ט הנ"ל ביחד עם המבואר בכ"מ אודות ההכרח ללמוד תורת החסידות). ועליו הי' להסביר להנ"ל את כל זה באותיות המתאימות להנ"ל, ולהבינו היטיב, אשר כיון שמתעסק הוא בלימוד הזהר הק' וכו' - מוכרח בשבילו עוד יותר לימוד תורת חב"ד, מתאים לדברי הבעש"ט הנ"ל.
מה שהעיר[1] בהכתוב בשרש מצות התפלה פ"ז בהנוגע ל"מדת הרחמים עלינו התגלגלי"[4], הוא לפלא, שהרי כבר נתפרסם עד"ז בכ"מ, ומהם בסוף קונטרס קט"ו עמוד מ"ח בהערה שם[5]. ובספרים המובאים שם - ימצא תירוץ לקושיותיו בזה.
ומ"ש אודות פירוש הסולם על הזהר, הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים, ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה. והספר אינו אצלי, וכפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע"ח והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות...
בקושיתו שלימוד פנימיות התורה, הנה בהל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב מחשבו בכלל שליש בתלמוד, ובלקו"ת ויקרא (ה, ג) בכלל שליש במקרא, ה"ז תלוי בחלק פנימיות התורה שלומד אם הוא פי' המקראות, או שקו"ט בהבנה והסברה. דוק ותשכח בחילוק הל' בזה שבלקו"ת וברמב"ם וש"ך (המקורות בשו"ע שם). ומזה מובן שאפשר להיות ג"כ לימוד בפני' התורה ע"ד לימוד הל' פסוקות שבמשנה ותלמוד שהוא ביצירה (שליש במשנה). ובזה מבואר מש"כ בפע"ח שער הנהגת הלימוד (פד, ב) ובכ"מ דמדרש והגדה הם ביצירה. ובכ"ז כ' בלקו"ת שם דפנימיות התורה נלמד מאף עשיתיו - מקרא, כי זהו בכלל ועיקרו. וכמו שתלמוד בבריאה, אף שהלכות פסוקות שבו ביצירה, וק"ל.