ב"ה, כ"ה תמוז, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מח"י תמוז, בו כותב ע"ד היותו מהמתפללים בביהכ"נ ובביהמ"ד דחסידי חב"ד במאה שערים וכן ע"ד שיעוריו בתורה.
ובודאי למותר לעוררו ע"ד מרז"ל כל המוסיף מוסיפין לו, וכידוע במעלת בני ישראל שנקראים מהלכים כי הולכים הם ממדריגה למדריגה, ואשר עפ"י המבואר בחסידות זוהי תכלית ירידת הנשמה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא שעי"ז דוקא ניתנה לה היכולת לעלות בעילוי אין ערוך, ושמזה עצמו מובן שבאם ח"ו אין מנצלים הזמן והיכולת לעלי' זו, הרי אין זה אלא מניעת הריוח והמעלה, אלא שאז הירידה היא ירידה בלי תועלת, ובמילא נפילה ח"ו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, וכמבואר בארוכה באחד ממכתבים הכללים דשנה שעברה, וכיון שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כחם הרי שלכאו"א ניתנה האפשרות במעמדו ומצבו לעלות בעלי' זו, וכבר ידוע מה שנאמר מעט מעט אגרשנו, ולכן אין להתרשם אם כדרך רוב מישראל גם אצל פב"פ הולכים הדברים מעט מעט, ואדרבה בהליכה כזו הכבוש הוא יותר בר קיימא...
במ"ש בענין השמות דחתן וחמיו אם יש להזהר בזה, הרי בכלל צריך שאלת חכם ובפרט כשהשמות שוים לגמרי, משא"כ בנדון דידי' אשר שם האחד הוא ... ושם השני ... כבר כתב כ"ק אדמו"ר הצ"צ (שו"ת אה"ע סוף חלק א') שאין מקום לחשש כלל וכלל, יעוין שם.
מה שהעיר במ"ש בס' דרך מצותיך מצות מילה מכתבי האריז"ל וז"ל וכל חסד גימט' הוי' כו', וב' חסדים וב' שליש הם ע' עכ"ל,[1] והרי החשבון אינו מדויק.[2]
מפורשים הדברים בכ"מ ומהם בשער המצות פ' לך לך, עץ חיים שער ל"ג בתחלתו ועוד, ואפשר שאין הספרים מצוים אצלו ולכן אעתיק בהנוגע לשאלתו, וזה"ל בשער המצות.
"והנה חשבון כ"ו אי אפשר להתחלק לשלשה חלקים שוים כו', ולכן מוכרח הוא שהחלק הא' יונה לחבירו כו' לוקח היתר,[2] והנה הטעם הנכון הוא שהרוב יקח את העודף והם השנים", ומבואר שם הענין ע"פ תורת הסוד, וכן מציאות לקיחת היתר באופן אחר וענינה.
בברכה.