ב"ה, כ"ד מנ"א, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על הגליון השני המוסגר במכתבו ... מובן שנהניתי ממ"ש שמתקבץ עולם מגוון בביתו ביום השבת וכמעין דהתועדות. ובודאי למותר לעורר על המרז"ל ובמשנה לא המדרש עיקר אלא המעשה. ובלשון החסידות שמכל התועדות צ"ל "בכן" - בהנוגע למעשה, עכ"פ במעשה שבמחשבה ומעין מעלת העובד על המשכיל ועוד יותר. והרי אמרו טועה בדבר משנה חוזר, היינו שא"א שיהי' חלוקי דיעות וטעות בזה. ובפרט שאותם שמזכיר במכתבו הרי לכאו"א מהם חוג מושפעים, ולכן כל שינוי לטובה בהנוגע לפועל הנגרם באחד מהם - נכפל הוא כ"פ ככה במושפעיו, וידוע המשל מנר קטן אחד אשר אורו נכפל כ"פ בעששית. אמת רואים במוחש ומובן גם בשכל שדוקא חלק המעשי מתקבל בקושי יותר מאשר ענינים שבמחשבה ועאכו"כ במחשבה שבמחשבה, אבל כבר הודיעו רז"ל אשר תורה באה דוקא ע"י יסורים, ויסורים והתלבטויות נפשיים מהעיקר בזה...