Letter # 3807

ימי הסליחות, תשט"ו - מו"ה ברוך שי נאה

3807 - Discussion of Chabad Traditions and Customs with Rabbi Boruch Naeh by the Rebbe

0:00/0:00
1x

0.25x

0.5x

0.75x

1x

1.25x

1.5x

1.75x

2x

Next

ב"ה, ימי הסליחות, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ מו"ה ברוך שי'[1]

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ה אלול עם המוסגר בו.

א) במגלה - מנהגנו ע"פ הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר לנענע ב"פ, בעת אמירת [האגרת] הזאת[2], ואגרת הפורים הזאת השנית[3], (ובהיום יום נשמטה תיבת הזאת, ונתקן זה בלקוט המנהגים אשר בסוף רשימת אסתר הנדפס ע"י קה"ת).

ב) במה שציינתי בהערות ללוח הקיר[4] דהכולל[5], "וכתבנו בספר" שהוא טעות[6], כוונתי, כי אחת משתי אלה: א) או שצ"ל גם תיבת "החיים", וכך כתב גם בקצות השלחן סי' כ"א סעיף ד', או ב) שדי כשאומרים תיבת "וכתבנו". וכן משמע בדרך החיים, וכן הוא גם הסברא הפשוטה.

ג) ת"ח על ציוניו להנוסח אפתנו או ארצנו[7].

ד) בהערות בניקוד דהפיוטים שבמחזור לר"ה ויוהכ"פ[8], הנה הרבה יש לבדוק בניקוד זה, וכנראה אשר כמה שיבושים יש בו ע"י טעות הזעצער שעבר עליהם מבלי שים לב, ושבשתא כיון דעל על[9], וחבל שלע"ע אין איש מומחה שיתעסק בזה.

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

בברכה.

במה שהוספתי במנחה דר"ה "שבת" - נכון שכוונתי להוציא דתענית, כיון שמפטירין אז. ופשוט[10].

במה שהעיר להפיוט דנעילה "אנו לי' ועינינו לי'" מסוכה נג, ב[11] - הנה מצוה ליישב נוסח שנתפשט. וי"ל שלכן שינו בנוסח זה מל' המשנה שם והקדימו תיבת "ועינינו" להפסיק ולהורות שענין אחר הוא[12]. כן י"ל אשר צבור שאני (ראה ב"ח באו"ח סי' סא. פרמ"ג ומחצה"ש שם למג"א סק"ט). שוב ראיתי מציינים אשר בשו"ת שאילת שלום מהד"ת מדובר בזה. ואינו תח"י.

 

  1. 1 נאה
  2. 2 עַל־כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל־שֵׁם הַפּוּר עַל־כֵּן עַל־כָּל־דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת וּמָה־רָאוּ עַל־כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם: (אסתר פרק ט פסוק כו)
  3. 3 וַ֠תִּכְתֹּב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמָרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כָּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפֻּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית: (אסתר פרק ט פסוק כט)
  4. 4 בשנים ההם הלוח הי' רק על הקיר היום מדפיסים את הלוח בחוברת ג"כ
  5. 5 לוח קיר של כולל חב"ד ע"י הרב חיים נאה
  6. 6 כנראה שבלוח כולל חב"ד הי' כתוב: שבתפלת מעריב של מוצאי יוהכ"פ (כיון שהורגל בעשי"ת לומר תפלת זכרנו): אם טעה ואמר זכרנו לחיים .. וכתבנו בספר - גומר התפלה וחוזר ומתפלל נדבה. וכתב ע"ז אדמו"ר בציוניו הנ"ל שהוא טעות. פי': מבואר בקצות השולחן סי' כט, סעיף ד', שכשמזכירים דברים שלא בזמנם אם לא הוי שקר אז זה כמוסיף בתפלתו ולכו"ע א"צ לחזור. ועל כן אם אמר: זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים (שלא בזמנן, כמו במוצאי יוכ"פ) ולא המשיך הלאה, עדיין אין כאן שקר, אבל אם המשיך ואמר גם: וכתבנו בספר החיים - אז הוי שקר ווזר ומתפלל נדבה. (וכתבינו בספר החיים במוצאי יוכ"פ - יש בזה שקר. אבל כפי שהועתק בהלוח שאמר: "זכרנו .. וכתבנו בספר", ע"ז ציין אדמו"ר שהוא טעות - כי ממ"נ לפי המבואר בקצות הושולחן הנ"ל רק כשאמר: "וכתבנו בספר החיים" צריך לחזור ולהתפלל נדבה, א"כ נראה שרק כשאומר "וכתבנו בספר החיים" יש כאן שקר, אבל אם אמר רק "וכתבנו בספר" - אין כאן שקר עדיין, ואין צריך לחזור, אבל אדמו"ר מצדד שכבר באמירת "וכתבנו" במוצאי יוכ"פ יש כאן שקר וצריך לחזור כפי שכותב בפנים: "וכן משמע בדרך החיים, וכן הוא גם הסברא הפשוטה". אבל כפי שכתוב בהלוח: "וכתבנו בספר", הוא טעות ממ"נ.
  7. 7 בהוספות למנהגי ר"ה ויוהכ"פ (ס' המנהגים חב"ד ע' 61) נהתיקונים של הרבי על המחזור שם נמצא התיקון דלהלן  על התחלת חזרת הש"ץ שחרית ליום ראשון דר"ה שהי' כתוב: בשופר (בשבת: בזכרון תרועה) אפתנו (בשבת: ארצנו).  תיקן אדמו"ר (נ"א: ארצנו) (במקום "בשבת - ארצנו" נ"א ארצנו, היינו שארצנו אינו שייך לשבת, וכפי שמסביר אדמו"ר שם בעהרה 11. כן הוא (נ"א: ארצנו) בכמה מחורים. והוא מובן ופשוט, כי ארצנו במקום אפתנו, אינו שייך לחילוק דחול ושבת, אלא זוהי נוסחא אחרינא של המערערים על הבטוי אפתנו כלפי מעלה (ראה אלף המגן סתקפ"ב סקל"ב). - ואח"כ ממשיך אדמו"ר: ובכל אופן "צ"ע שלא העירו על זה בפיוט אפד מאז. (בחזרת הש"ץ במוסף יום ראשן דר"ה בתחלתו, שם כתוב "שדי לפתותך בפ בחנם", ואדמו"ר שואל למה לא העירו שם להחליף במקום מלפתותך, ללרצותך. ובמחזורים לאח"ז תוקן גם שם "נ"א: לרצותך) ועוד" - ראה ג"כ פיוט אומץ אדירי בסופו. וע"ז ציין ר' ברוך נאה למ"ש במהרי"ל ובתשבץ קטן, שאומרים בכ"מ לפתותך (ולא לרצותך)" והיינו כדברי אדמו"ר. וע"ז נותן לו אדמו"ר ת"ח.
  8. 8 היינו שר' ברוך נאה הרבה לדייק בהניקוד בהפיוטים
  9. 9 בבא בתרא, כא, א - דבר משובש, כיוון שנכנס והשתרש בלב, קשה להוציאו שוב.
  10. 10 הרבי שם בהוספות למנהגי ר"ה ויוהכ"פ (ס' המנהגים חב"ד ע' 61) מציין לזה שאומרים בר"ה במנחה שבת שקורין בתורה: ותגלה. לכמה ספרים, וכותב שם אדמו"ר: "דבחול ובשבת במנחה אומרים ותגלה"  וע"ז מסביר אדמו"ר שהוסיף בשבת ולא כתב סתם: במנחה אומרים ותגלה" והוא כולל הכל, אלא שבא להוציא מידי טעות שלא תאמר שבמנחה של תענית אולי הנוסח הוא: "ויעזור" ולא: "ותגלה", כיון שיש שם הפטרה, ולכן לא כתב סתם במנחה אומרים ותגלה שלא נטעה שכן הוא במנחה סתם אבל לא במנהח של תענית. כן נראה לכאורה.
  11. 11 במשנה סוכה נא, ב - "אמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה ומשתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו ר' יהודה אומר היו שונין ואומרין אנו ליה וליה עינינו": ובגמרא סוכה נג, ב איני והאמר רבי זירא אכל האומר שמע שמע כאילו אמר מודים מודים, אלא הכי אמרי המה משתחוים קדמה ואנו ליה (אנחנו מודים) ועינינו ליה מיחלות: ופי' רש"י אנו ליה משתחוים וליה עינינו מיחלות - דכיון דאתרי מילי קמדכר ליה תרי זימני ולאו אחדא מילתא תרי זימני לית לן בה. ולפי"ז לכאורה קשה הנוסחא אנו לי' ועינינו לי', דהרי אינו מדבר מתרי מילתא השתחואה ומייחל אלא מחדא מילתא לכאורה שאנו ועינינו לי'? 
  12. 12 וע"ז מתרץ שבלשון המשנה אנו לי' ולי' עינינו, אבל כאן הכניסו את עינינו לפני הי' השני להפרידם שהם שני דברים.