ב"ה, ז' תשרי, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מערב ראש השנה. בו מתאונן על מצבו שהוא בעצבות ומרירות וכמה פעמים מתיאש כו' וכו'.
הנה למותר להאריך אשר יאוש הוא מהתחבולות וערמומיות של היצר הרע הרוצה להסיתו ולהדיחו ח"ו מלשמש את קונו, ואם על עצלות וכבדות אומר רבנו הזקן (תניא פרק כ"ו) שינצחו בקל ויפול כו', על אחת כמה וכמה על ידי יאוש ר"ל.
ואף שמובן הדבר שצריך להלחם נגד רגילות רעות ככל האפשרי, הרי לאידך גיסא היאוש ואביזרייהו אסורים מן התורה, ומובן גם בשכל אנושי שאין סיבה ליאוש, וכמבואר בכמה מקומות ומהם בתניא פרק כ"ז ואילך, יעויין שם, ויסיח דעתו ממחשבות כאלו שאין מוסיפין כלל בעבודה בתורה ומצותי' וילחום מלחמת ד', כמבואר בתניא שם, וכמו שבכבוש הארץ כפשוטו נאמר מעט מעט אגרשנו, כן הוא הדבר גם ברוחניות, והובטחנו אשר סוף כל סוף מנצחים המלחמה, ובפרט אלו שזכו לטעום מתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי', וכל מחשבה שמי שהוא אינו שייך לעבודה כזו וכו' הוא היפך השכל הבריא והעיקר היפך הוראות וציווי תורתנו תורת חיים.
... בברכה להתמדה בלימודים בנגלה ובחסידות ובעבודת התפלה, ולקיים בזה ציווי השי"ת, עבדו את ה' בשמחה, ולחתימה ולגמר חתימה טובה.
בברכה.
נ.ב.
בטח שומר שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בחומש תהלים ותניא הידועים.