ב"ה, י"ח תשרי, תשט"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מר ש. ב. המכונה ד"ר אולמן שי'
שלום וברכה!
נתקבל מכתבו מ-9/29 כן התדפיס ששלח, ות"ח.
ובמ"ש אשר הרעפארמים וכו' אין חסרים להם אמצעים משא"כ בסטרא דקדושה, ומסיים מה יתאונן אדם חי, אולי באמת די שחי הוא.
הנה למותר להאריך בדבר הפשוט אשר מסקנא זו מופרכת היא, ודברי ימי עם ישראל במשך אלפי שנים יוכיחו, ובלשון הכתוב מדוע דרך רשעים צלחה[1], ופירשו רז"ל אשר כבר משה רבנו רבן של כל ישראל עמד על בעיא זו[2], ובכל זה הרי קבל תורה מסיני ומסרה וכו' עד לדורנו ודורות הבאים תורה נצחית שתורה היא לשון הוראה, ונצחית ענינה שבכל מקום ובכל זמן הוראות אלו מחייבות ומזכות. מההוראות הן פסק המשנה דסוף קידושין, אני נבראתי לשמש את קוני, שזהו ציווי תמידי בכל מקום ובכל רגע מימי חיי האדם, ושימוש זה אפשר רק בדרך אשר בורא עולם סלל לפנינו והיא: להפיץ נר מצוה תורה אור ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה, בד' אמות של עצמו, שבאמצעיתה הוא הגוף ונפש הבהמית שלו ובכל הסביבה הקרובה וגם הרחוקה.
וכל הקושיות המבלבלות ולפעמים גם מסתירות ומעלימות, רובא דרובא ע"י יגיעה והתעמקות מתאימה ובסייעתא דשמיא מוצאים התירוץ והפתרון, ואפילו אם עדיין לא הגיע האדם לדרגא זו, ובפרט ע"פ הנראה בחוש בני עלי' והבנת השכל מעטים הם, אין זה פוטרו כלל וכלל ממילוי תפקידו מדי יום ביומו. וכיון שהקב"ה דורש זה ממנו הרי בודאי שהקדים לתת לו הכחות למילוי תפקידו זה ואין הדבר תלוי אלא ברצונו, וכמו שאין קושיא מבלבלת למילוי צרכי הגוף באכילה ושתי' וכו' עאכו"כ שמצד עצמה אינה מבלבלת למילוי צרכי מקור חיות הגוף היא הנשמה ע"י מזון הרוחני הם התורה והמצות.
בברכת הצלחה בכל האמור לעיל ולבשו"ט.
מפני קדושת המועד לא בא כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו על החתום, והנני חותם בשמו,
המזכיר