ב"ה, א' מ"ח, תשט"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה דוד שי'[1]
שלום וברכה!
לאחרי הדומי' הכי ארוכה (אף שבמשך זמן זה שאלתי וקבלתי ידיעות משלומו וענינו - מן הצד), נעם לי לקבל מכתבו מכ"ד תשרי עם מאמרו בשערים המוסגר בו, ות"ח בעד שימת לבבו אשר בשילוח מאמרו זה אלי.
ותקותי חזקה אשר אין זה אלא ההתחלה, כוונתי שינצל את כשרונותיו בכרם החסידות ביחוד להפיץ תורת הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו הדרכותי' ומנהגי' על ידי כל הצנורות והאופנים העומדים לרשותו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, ובפרט בימינו אלה אשר רואים אפילו בעיני בשר אשר דוקא מהלך הרוח של חסידים וחסידות כובש מסילות וצודה נפשות בחוגים שונים ורחבים, ואין הדבר תלוי אלא בכשרון המעורר ועושה בזה, ומי שחננו השי"ת בעט סופרים אשר עי"ז דבריו מגיעים לאלפים ואלפים מבני ישראל, היכולת שלו גדולה פי כמה, וביחד עם זה גם האחריות והזכות.
ומובן ופשוט שהעבודה והשתדלות עם הזולת אינה פוטרת ח"ו מהעבודה בעצמו וכמ"ש כי תראה ערום וכסיתו וגו' - וידועה דרשת רז"ל על פ' זה שהכוונה גם לעניני תורה ומצות, ומסיים הכתוב: ומבשרך לא תתעלם.
מוסג"פ העתק מכתבי כללי, אשר תקותי שיענין את כ' שי'.
בברכת הצלחה בכל האמור לעיל.