ב"ה, כ"ב מ"ח, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכבר אודות האופנים השונים שיכולים לשפר מצב החינוך במוסדות הכשרים אשר במחנו הט', אלא שאין מנהלי המוסדות שבעים רצון כ"כ כשמתערבים בעניניהם.
והנה פשוט אשר כיון שטובת התלמידים-ות היא והם הרבים, צריך למצוא דרכי נועם ואופני שלום לעשות ככל האפשרי בהטבת תכנית הלימודים, אופני החינוך וכו', וכבר ידוע המשל שתיקון הנראה קל בשעת מעשה בגרעין לפעמים משנה האילן הגדל מהגרעין מן הקצה אל הקצה, והנמשל מובן. ומזה מובן ג"כ שמבלי הבט לאיזה מוסד חינוך דעתו נוטה יותר יש לשפר המצב בכל המוסדות שהשפעתו מגעת, וכמרז"ל מי שאכל שום וריחו נודף יאכל שום וכו'.
במה ששמע מפב"פ הצעה שיבואו איזה תלמידים מהישיבה דכאן ללמוד וכו', הרי בכלל בענינים כמו אלו צריך הנ"ל לפנות באופן רשמי להנהלה הרשמית כאן של המוסד, שאז מחייב זה אותו יותר לקיים כל התנאים שיותנו, ובמילא מתחלה יתבונן המציע מה להציע וכו', וכמדומה שמלפני זמן כבר בא בקישור דברים עם ההנהלה כאן.
בטח מסר בעתו בחזירתו הביתה נקודות מהמדובר בעת ההתועדות כאן, ויה"ר שהדברים יפעלו בהנוגע לפועל, כמ"ש את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר