ב"ה, ב' כסלו, ה'תשט"ז
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי צבור בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות וכו' מהרש"ז שי'[1]
שלום וברכה!
...להפתעתי קבלתי העתקה ... בנידון חדר האוכל בחב"ד שפריר, ותכנו אשר בדיון בענין הקמת חדר האוכל אשר נתקיים בהשתתפות באי כוח המשרדים נקבע אשר לרגלי התיקרות חומרי הבנין ושכר העבודה הבנין צריך לעלות באיזה אלפים לי' יותר מאשר הי' בתכנית, ולכן החליטו להקים בנין מוקטן!
והנה נוסף על הכלל הידוע - בקבלה, אשר צמצום הוא מקור הדינים, הנה בכלל אין עניני להקטין ח"ו, אלא להיפך, להגדיל -
- ולפי השקפתי, הרי זהו גם תפקיד כל אחד להשתדל להגדיל הטוב, ולא להשאירו עומד בעינו ואין צריך לומר להקטינו, וכמו שקלעו לזה רז"ל במתק לשונם במלים אחדות: מעלין בקדש -
ובטוחני אשר גם כ' יסכים לדעתי כי לא יתכן להקטין תכנית שבכללותה עולה לכמה עשיריות אלפים לירות מחמת התיקרות חמרי הבנין וכו' באלפים אחדים.
ובידעי אשר ביה"ס לחקלאות בכפר חב"ד הוא מיזמתו, ואשר כ' טיפח מפעל זה מראשיתו, נוסף על הכוחות הרבים שהשקיע בהתפתחות הכפר בכלל, חושבני שמזכותו הוא שגם ענין זה יבוא על תיקונו על ידו, שלכן הנני כותב לו בזה.
עם כל זה, באם בשום אופן אי אפשר יהי' להגדיל ההלוואה על ביה"ס החקלאי להוציא התכנית לפועל במילואה, הריני מוכן, בלית ברירה, לעורר את אנ"ש שי' לעשות מגבית מיוחדת - אף על פי שלפי תנאי התשלומין מצד חב"ד עוד חזון למועד הפירעון - להרים העודף בעד חדר האוכל שבא מהתיקרות חמרי הבנין כו' בהתאם למכתב הנ"ל, והאחריות עלי, אשר, בעזהשי"ת, יסולק לפני גמר הבנין.
שמחתי להוודע מהרבא"ג שי' שכ' משתתף בשיעור ברבים במס' בבא מציעא, ובטח ידוע לכ' מהוראותי בראשית השנה - לתחילת זמן הלימודים בישיבות חב"ד - שילמדו בכתות הגבוהות מס' בבא מציעא, שלכן ג"כ הדפסנו במיוחד מסכתא זו עם תוספת - חידושים של כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל הצמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - בנגלה, וגם מאמר שלו להתחלת המסכתא ומאמר לסיומה. וצויתי לשלוח לכ' בחבילה בפ"ע ג' טופסים ממסכתא זו. וכמובן אשר הראשונה היא בשביל כ' והשני' בשביל ראש חבורת הלומדים והג' בשביל לומד השיעור. והנני מטריח את כ' במסירתם, כי תקותי כי מתוך כך תהי' לו האפשריות ובודאי האותיות היוצאות מן הלב להסביר להם ענין שנים אוחזין בטלית על פי הנקודות במאמר הצ"צ הנדפס בהוספה. וסליחתו אבקש על הטרחה שבדבר. - ובדואר אויר נשלח לכ' ההוספה שנדפסה ג"כ בפ"ע.
ולסיים בטוב, כיון שמתקרב יום הבהיר י"ט כסלו, יום גאולת רבינו הזקן, ומוסיף בזה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ביאור "החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו", תקותי אשר כשישתתף בהתועדות בכפר חב"ד ביום סגולה זה, כמנהגו הטוב זה כמה שנים, יצרף אליו כמה וכמה ממושפעיו, בכדי שגם הם יהנו מזיו אור ומאור שבהתועדות זו, שבטח תפעל עליהם ותחקוק רושם על הימים שבועות וחדשים שלאחר זה. ואם העובר דרך חנותו של בַשם אי אפשר שלא יקלוט ריחו, על אחת כמה וכמה השתתפות בהתועדות חב"דית, שענינה כשמה, היינו שיחדור בפנימיות, ולא רק ברגש הלב אלא שיכבוש גם השכל החב"ד שבמוח, ותקותי חזקה שיקלטו לא רק "ריח" אלא גם ענינים פנימיים, וזכות הרבים תלוי בו.
בכבוד וברכת הצלחה בכל הנ"ל.