ב"ה, ז' כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
מה נבהלתי כשביקרני ימים אלו הרב דהעלמיץ שי'[1] (הדר עתה בקלעוולאנד) ועל שאלתי, אמר לי שלא שמע מאומה אודות מקוה במחנו הט', ולכן ירא הוא לחשש שעדיין לא נעשה דבר. והנה עתה קבלתי מכתבו מבדר"ח כסלו, וקורא הנני בו שחשש זה מבוסס.
ומה שכותב שמצב הרוחני בשפלות וכו', הרי אדרבה זה טעם נוסף ועוד מגדיל את האחריות שלו לתקן הענינים, כיון שהשאר אינם יודעים מגודל וחומר הענין. וה"ה לשאר המגרעות שכותב בעניני הקהלה, וכנראה מסקנתו מהם שאין צריך לעבוד בה, בה בשעה שמסקנת שכל הישר צ"ל דוקא הפכית, אשר כיון שההשגחה הפרטית הביאתו למקום פלוני ובתור רב מרא דאתרא וקבל עליו המינוי, הרי האחריות היא עליו. ולאידך גיסא כיון שהודיעו רז"ל שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כחן, הרי בודאי שהקדימו לתת לו כל הכחות הדרושים למילוי התפקיד. וכבר ידוע הדין אפילו בענין של פקדון שאין מקבלין שכר, אשר מי שחשב להטותה לדברי המחמיר, ועכ"פ אם היתה איזה פעולה ע"י המופקד, כל האחריות עליו. (ב"מ מ"ג, ב).
כמדומה שמאז כתב שהוצאות הכרוכות בענין המקוה הוא לערך חמש מאות דולר, ומוכן הנני בעזה"י להשיג הלואה על סכום זה על מנת שישלמו אותה במשך 20 חדשים, ואפשר באופן כזה יקל עליו לעורר את נקודת היהדות אשר בלב כאו"א מישראל, בכדי להביא בפועל ענין טהרת בני ישראל שהוא ג"כ הכנה לקיום היעוד וזרקתי עליכם מים טהורים, ויה"ר שיהי' בהקדם ובשלימות.
מוסג"פ מה שהו"ל בזמן האחרון אשר בטח יזכה בתוכנו גם את הרבים וזכות הרבים תלוי בו.
בברכה.