ב"ה, י"ד כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה מאיר שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ב מ"ח עם המוסגר בו, וחכיתי זה מזמן על ידיעה מלונדון מהנעשה לאחרי חזרת האורחים שביקרו כאן בחדש השביעי המושבע בכל טוב ע"מ להמשיכו על כל השנה. וכבר נדבר בכמה מהתועדות, אשר ענין דב"ט אינו רק כפירוש העולם שמדברים ע"ד ענינים בטלים, אלא גם כפירושו הפנימי שאם אין הדברים פועלים פעולתם ומגיעים למטרת הדבור, הרי נעשים דברים בטלים. וכבר מפורסם בתורת החסידות שאפילו מאמרי תורת החסידות ועאכו"כ דברי התעוררות בהתועדות תכליתם הוא הבכן, ובזמננו זה הבכן הוא בהנוגע לעשי' בפועל בחיי היום יומים, וגם בחוצות, ובמילא אם חסר זה הרי נעשים דברי התעוררות כו'.
ומה שכותב אודות הסיבות שלא היתה ההתועדות בהצלחה כ"כ, יש מקום לומר שמהסיבות הוא גם הבא להלן, היינו:
מבואר באחת משיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר הטעם דהחילוק, דהר"י והגאונים האחרונים שהיו נמצאים במקומם ומחכים עד שיבואו אצלם לשמוע תורתם וחידושיהם ובמה שחידש הבעש"ט שהי' הוא מחזר על העיירות והכפרים וכו' והביא להם דבר ה' ותורתו. וכיון שכת"ר נמצא כנראה במקום שחוששים ויראים מדברי חסידות מתאים להטעם שאומר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחתו הנ"ל, הרי אין להסתפק בההתועדות שמזמינים לבוא אל אנ"ש, אלא שצריכים אנ"ש לילך אליהם, היינו במקומות שם הם מתאספים. ויה"ר שיהי' זה רק לתקופה קצרה ובהקדם יראו את האור כי טוב ואשר המאור נלקח עמו ובמילא ירוצו לדבר תורה ומצוה.
מוסג"פ מה שהו"ל בזמן האחרון ובטח יזכה בתוכנו את הרבים וזכות הרבים תלוי בו.
הפ"נ המוסגר במכתבו יקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
בברכה להפצת המעיינות חוצה ובכל שלשת הענינים של הפתגם יפוצו (הפצה שפירושה בהתפשטות באורך ורוחב ועומק) המעיינות (הקשורים עם המקור מים חיים נובעים) חוצה (שגם בהחוץ יגיעו המעיינות), וכבר ידוע אשר ב[ג]לל המסירות נפש (של רבינו הזקן) על תורת החסידות, פסקו בבי"ד של מעלה, אשר בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה.
בברכת חג הגאולה המחכה לבשו"ט.