ב"ה, כ"ג כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מיו"ד כסלו, בו כותב שאלותיו בהנוגע לעניני עבודתו וכן בהנוגע לענין המקוה ב...
ולא באתי אלא להערה והארה, אף שחשבתי שלמותר הוא בהנוגע לאברך שהי' כמה שנים בכותלי תו"ת, והוא:
ידוע פתגם רבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשו"ע - פוסק בנגלה דתורה - אשר ואהבת את ה' אלקיך, ואהבת לרעך כמוך, חד הוא, וע"פ המבואר בתניא פרק ד' אשר האהבה היא שרש כל רמ"ח מ"ע וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להם קיום אמיתי (שגם מצות היראה בכלל רמ"ח מ"ע).
מובן שאהבת ד' היא היסוד והשרש לכל התורה ומצותי', ומזה מוכרח הי' שכיון שהשגחה העליונה הביאתו ל... ע"י סיבות שונות שלמעלה מן הטבע, ומצא שם בקעה בהנוגע להמקוה, צריך הי' להניח כל חשבונות עצמו ואת עצמו להצד, לכה"פ למשך זמן קצר, ולגדור גדר בבקעה זו, ותמורת זה ולמרות היותו שם כמה חדשים, כנראה שלא עשה כלום בזה, וכנראה שגם עתה לא הי' רואה ענין לעצמו לעשות בזה כלום, אלא כיון שנמצאים אנו בעקבתא דמשיחא אשר על תקופה זו נאמר יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, הראו לו בהשגחה פרטית באופן הנראה גם לעיני בשר שהענין נוגע לו לעצמו ובפשטות כפשוטו בהנוגע לפרנסה גשמית וחומרית, ואז נתעורר ושלח מכתב מהיר בשאלה, היתכן?
תקותי ששורותי אלה המעטות בכמות תספיקנה לעורר בתוכו את מה שהחדירו לפנימיות נפשו בכותלי תו"ת ותביאנה למעשה בפועל שיתחיל למלאות תפקידו האמור במשנה, אני נבראתי לשמש את קוני, וכמבואר ברמב"ם הלכות תשובה פרק יו"ד.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר