ב"ה, ג' טבת, תשט"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה דוד שי'[1]
שלום וברכה!
לאחרי שתיקתו הכי ארוכה, נתקבל מכתבו מט"ו כסלו, בו כותב אודות פעולותיו בשטח בנות חב"ד, ובודאי מתבונן בעיון הדרוש איך לשפר הנקודות אודותן כותב אשר עדיין אינן כדבעי, ובפרט שכנראה ממכתבו זהו תלוי בחוסר הלחלוחית און חסידישע ווארימקייט, והרי דבר זה הי' צ"ל לפ"ע בקלות בכפר הנקרא כפר חב"ד. ומובן ופשוט שטוב עשה שגם לאחרי ההפסקה התחיל עוד הפעם ללמוד בקבוצה פלונית ואדרבה חבל על ההפסקה, אבל בטח גם זה יהי' לטובה, וכיון שנערות בכלל ונערות הבאות ממדינה אחת לחברתה, ביחוד שנים אלו הם שנות המעבר עלולות יותר למשבר ח"ו, הנה כל ההשתדלות וההתאמצות בשיפור המצב כדאיות הן, וגודל הזכות אין די באר, ומזה מובן ג"כ שמה שכותב שאולי האריך במכתבו יותר מדי, הנה אדרבה קיצר בו יותר מדי כי ככל שיכתוב באריכות עדיין אינו מספיק בערך חשיבות הענין.
נהניתי ממ"ש אודות הפעולות דנשי חב"ד בכפר חב"ד ובהנוגע אליהן ועאכו"כ בהנוגע להנערות, הנה מהנכון הוא שלאחרי שלומדים לפניהן ישתדל הלומד או המרציא שישאלו שאלות וכו' בכדי להמשיכן ולעניין אותן יותר בענינים הנלמדים בפרט. ובפגישות אלו בכלל אפשר שיארע שמי שהוא ישאל שאלה יוצאת דופן, מובן שאין להתרשם מזה שהרי כל התחלות קשות, ואם אפילו מי שהוא ישאל ענין אינו רצוי, היינו מחליש התוקף בעניני תוה"ק וכיו"ב, הנה בודאי יהי' זה במיעוטא דמיעוטא ואולי גם זה לא, ובכ"א בודאי ימצאו תמיד על אתר האותיות המתאימות איך להעביר הרושם בלתי רצוי, ובאם אי אפשר עכ"פ אותיות המבטלות השאלה ומציאותה, וד"ל.
השי"ת ימלא משאלות לבבו לטובה בענינים אודותם כותב ולבשר טוב מאשר מוסיף בפעולות האמורות לעיל בתוככי נשי ובנות חב"ד במרץ ובתוקף הדרושים, והשי"ת יצליחו.
בברכת הצלחה בכהנ"ל.