ב"ה, ז' טבת, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מיום הראשון, ושאלתו, כשמרגיש האדם חשק לעסוק בצרכי צבור או בענין אחר שזכות הרבים תלוי בזה, באיזה אופן יברר אם החשק הוא לשם שמים או מצד פני' צדדית.
והנה:
א) ידוע שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שאף שפשוט שכל אחד צריך להיות ממארי דחושבנא בהנוגע למעשיו ודבוריו, בכל זה יש זמנים קבועים לעריכת החשבון, והוא כדוגמת בעל עסק שאם יהי' טרוד בעריכת החשבונות לעתים תכופות יותר, הנה לא לבד שלא תביא תועלת, אלא אדרבה תקח מזמנו ושימת לבבו שצריך להשתמש בהם להרחבת העסק ושכלולו, ולפעמים גם תמנע אותו מלעסוק בזה ככל הדרוש מפני שהחשבון בזמן קצר אינו מתאים. - וככל הדברים האלו הוא גם בהנוגע לעריכת חשבון בעבודת השם ע"י האדם, שיש לזה זמנים קבועים בשנה וכמו בעשי"ת ועד"ז בער"ח יוכ"פ קטן וכו'.
ב) ידוע פתגם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר אבן הבוחן במקום הספק מאיזה צד באה מחשבה מסוימה או חשק מסוים, הוא, לראות אם מונעים הם מפעולה טובה, הרי קרוב הדבר לודאי שמקורם בלתי טהור.
ג) ידוע מאמר הספרי (פ' תצא כט, יט) אשר בצדקה, הרי מי שאבד סלע ומצאו עני, זכות מצות הצדקה לבעל הסלע, אף שלא כיוון ולא רצה ולא ידע כו', ומובן אשר כן הוא בצדקה ע"י עסקנות בצרכי צבור, סיוע לחבירו בעניני תורה ומצות וכיו"ב.
שמכל זה מובן אשר יסיח דעתו מהמחשבות המונעות אותו מלהביא בפועל רצונו לזכות את הרבים ע"י עסקנות בצרכי צבור מסוימים ויעסוק בזה והשי"ת יצליחו, וכמרז"ל אדם מקדש א"ע מעט למטה - וקידוש בנ"י הוא על ידי מעשה המצות, וכנוסח ברכת המצות, אשר קדשנו במצותיו - מקדשין אותו הרבה מלמעלה.
תקותי שלומד בכל יום גם בתורת החסידות, והשי"ת יצליחו לבשר טוב בכל האמור.
בברכה.