ב"ה, ט"ו טבת, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו - שהתחיל לכותבו ביום השני שבוע העבר.
הנה כמה פעמים אמרתי לו - כנרשם בזכרוני - שאין להתעמק ולהתבונן בהענינים אודותם כותב, היינו מצב בריאות מהלך נפשו וכו', והיחסים של פב"פ אליו, כי אם לזכור הכלל גדול, ואהבת לרעך כמוך, ובמילא מביטים על הזולת בעין יפה, ולזכור מאמר המשנה, אני נבראתי לשמש את קוני, שלזה צריך להיות הגוף בריא, וכמו שהאריך הרמב"ם פרק ג' וד' הלכות דיעות, ולכן צריך להתנהג בסדר מסודר באכילה ושתי' שינה וכו', וגם עבודתו במשרתו באמונה, מבלי להכנס בפלפולים עמוקים וסברות להן וללאו על כל דבר גדול ואפילו קטן, ובמקום שנדמה שיש ספק, ברובא דרובא הוא מפני שנכנסים לפלפול בזה, מה שאין כן, אַז מען נעמט די זאך גלאטיג. ובמיעוטא דמיעוטא שנשאר הספק, גם אז הרי בהתייעצות עם ידידים ומכירים טובים נפתר על פי רוב הספק. וכבר המליצו על זה מאמר רז"ל, כל דפשיט מעלי טפי.
וככל הדבר הזה הוא גם בהנוגע לשיעור בנגלה ובחסידות, שאין עליו לעשות תכנית לזמנים ולעשות חשבונות איפוא ימצא הזמן און די שטימונג וכו', אלא פשוט להתחיל בקיומם ואז יראה שאין הדבר קשה, וכלשון הכתוב קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו.
בברכה לבשר טוב בכל האמור וישרה השלום במעונם ויקוים מרז"ל לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום.