ב"ה, כ"ה טבת, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מו"ה אפרים אליעזר שי' הכהן[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מיום ההילולא של רבנו הזקן, כ"ד טבת, ויה"ר שיקוים נוסח המסור ומקודש מדורי דורות בכגון דא, זכותו יגן עלינו, ויהי' זה מגינה ומצלי[2] בעידנא דעסיק ואפילו בעידנא דלא עסיק[3] כיון שנשיאי חב"ד הדורשים בכל ענין פנימיות הם כולם תורה (סוטה כ"א א*), הוראה לכל השייכים אליהם ועי"ז לכלל ישראל. - ולהעיר מתניא פ"ה וקונטרס עה"ח בתחילתו.
מוסג"פ מה שהו"ל ז"ע והדפיסו שם גם הקטע בנוגע להילולא אף שלא בשלימות.
בברכה - בקשר ליום ההולדת - לשנת הצלחה ובברכה לבשו"ט.
ז"ע נתקבל הגלוי'. ובמש"כ בתו"א (נה, א): מל' דאצי' ששורשה מבחי' מל' דא"ס שהיא מל' דא"ק - שלכאורה היפך הסדר. דממטלמ"ע הוא א"ק ולמעלה מזה א"ס.
ולדידי הענין שהיא מל' דא"ק הוא מאמר המוסגר (ולכן אינו בביאור המאמר) ובא רק לתוספת ביאור איך שייך ענין הצמיחה לבחי' מל' דא"ס ומבאר שזהו מל' דא"ק הרצון הכולל כל ההשתלשלות, וכמבואר בכ"מ. ויעוין ע"ח ש"ג פ"א: והעתיק שהוא מל' דא"ק וכו'. עט"ר לאדהאמ"צ בתחלתו. ועוד.
*) גם לפי המסקנא[4] - בנדו"ד שהוא ת"ח ויראת חטא, וכדמסיים שם[5]. וכתוד"ה כל חגיגה טו, ב[6].