ב"ה, אדר"ח אדר, תשט"ז
ברוקלין.
ש"ב הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ בעל מדות
מו"ה ישעי' שי' הלוי[1]
שלום וברכה!
לאחרי שתיקתו הכי ארוכה, נעם לי לקבל מכתבו, ות"ח על הבשורה מהחוה"ש[2] אשר אתו.
ובמ"ש אשר מתפלא על טעות המל"ח שעשו דבר שלא כהוגן[3], ומעיר אח"כ מה שבסידור רבנו הזקן בקשעה"מ[4] כתוב בליל שבת אין אומרים וידוי ולא למנצח בבוא כו' ולא הוזכר בהנוגע לר"ח חנוכה ולא אפי' יו"ט[5], אבל איננו מבאר במה תופס את המו"ל דמל"ח[6], ואפשר כוונתו למ"ש שם בקשעה"מ בשבת ויו"ט אין אומרים ווידוי[7], דממ"נ או שלא הי' צריך לשנות מלשון סידור רבנו הזקן[8], או שהי' צריך לפרט ככל הדרוש[9], היינו בליל שבת ויו"ט ור"ח וחנוכה וכו'. ואף שטענתו מצ"ע צודקת, יש ללמוד זכות, שרוב הסידורים וכן הסידור שי"ל ע"י המל"ח אין מסדרים אותו מחדש מתחלה ועד סוף, אלא שמשתמשים בהסידורים שכבר נדפסו ומשנים בהתאם לנוסח הרצוי, ובמילא משימים לב רק לאותן הענינים שיש להם שינוי מנוסח לנוסח. ועוד זאת שלא תמיד שמים לב אשר ישנם סידורים שנתקנו לכל ימות השנה מלבד הימים טובים וכיו"ב, והוא רגיל ביותר בנוסח אשכנז שיש להם מחזורים מיוחדים לשלש רגלים וכו', וכנראה שגם בסידור המל"ח נשתרבב הנוסח שהדפיסו באופן דומה להנ"ל, היינו שעשו זה בפוטוגרפיא מסידור דנוסח אחר שהוא נעשה ג"כ בפוטוגרפיא מסידור שקדם לו, ובמילא נדפס כבהנ"ל...*
לפלא שאינו מזכיר אודות עסקנותו בצרכי צבור, אשר בודאי עינו טובה בשל אחרים מאשר חוננו השי"ת בכח ההשפעה על הזולת ובפרט בעסקנות בהפצת המעיינות חוצה מתאים לדרישת נשיאנו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ובפרט שמצות התקופה בדא וכידוע סיפור הבעש"ט לכשיפוצו מעיינותיך חוצה, קאתי מר מלכא משיחא.
בברכה לארך ימים ושנים טובות ולבשו"ט.
נ.ב.
בודאי נפגש עם אנ"ש מזמן לזמן ומסייע בידם בהנוגע לפעולות בכרם חב"ד ככל יכולתו.
במה שהעיר ע"ד המובא מס' אור נערב - יש לחפש בהוצאה הא' של הספר, כי רגיל בכגון דא שבהדפוסים שלאח"ז נשמטים כמה ענינים, ולע"ע לא יכולתי להשיג הוצאה זו. - הס' אור יקר, כמדומה שלא נדפס ע"ע.
מו"ה ישעי': הורביץ.
*) הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה הועתקה בלוח היום יום כ"ח אדר א' ה'תש"ג: בקריאת שמע שעל המטה: רבוש"ע הריני מוחל וכן למנצח גו' בבוא - א"א בשויו"ט, אבל צ"ל בשאר ימים שא"א בהם תחנון. בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". יעלזו חסידים - פעם אחת, הנה מטתו - ג"פ, יברכך - ג"פ. בתקון חצות א"א למנצח גו' בבוא בימים שא"א בהם תחנון.