ב"ה, ח' אדר, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו - מבלי הוראת זמן הכתיבה - בו כותב אודות מדת הזריזות ומדת תוקף הדעת, שכנראה לו אינן אצלו כדבעי למהוי.
הרי בהנוגע למדת הזריזות ילמוד שער היחוד והאמונה לרבנו הזקן הוא חלק השני דתניא קדישא ולאחרי זה כשיתבונן בהאמור בטור אורח חיים בתחלתו, והובא גם ברמ"א שם, שאינו דומה ישיבת אדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כמו שהוא לפני מלך גדול וכו' ואם בחוץ לארץ הדברים אמורים עאכו"כ בארצנו הקדושה תבנה ותכונן ע"י משיח צדקנו, כי אינו דומה אם הוא לפני מלך גדול כשהמלך נמצא בשדה או כשנמצא בהיכל מלכותו, הרי לאחרי התבוננות בזה פעם אחת שעה ארוכה, הרי בכל פעם שיהי' צריך לחזוק הזריזות, יזכיר את עצמו התבוננות זו ראשי פרקים שלה וכלשון רבנו הזקן בסידורו בתחלתו, ועי"ז יזכור את ה' הנצב עליו ויקום (מרשלנותו) בזריזות.
ובהנוגע לתקיפת הדעת, הנה ילמוד בלקו"ת פרשת ויקרא בתחלתו (דף א' עמוד ג') בהענין דשלוחו של אדם (העליון) כמותו, ויתבונן בזה, ובכבדו את המצות שהן שלוחי, וכשיתבונן בזה יתחזק גם כן בדעת תורה ובדעת מצות.
ובהנוגע לסדר לימוד בתורת החסידות, יפרט הפרטים בזה לפני זקני אנ"ש אשר בסביבתו ובהתאם לזה יורוהו ויעשה כן ויהי' בהצלחה.
בטח שומר שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים ועכ"פ ישמור אותם מכאן ולהבא.
בברכה.