ב"ה, ח' ניסן, ה'תשט"ז
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הפרופ. אברהם יצחק שי' הכהן[1]
שלום וברכה!
בתודה הנני מאשר בזה קבלת ספריו וכן הוצאות ה"דז'ואיש קאלטשער פאונדיישאן". וקצת נתעכבו בדרך כי כנראה נתפרדה החבילה, וגם המענה שלי נתעכב מפני ריבוי הטרדות.
היתה לי הפתעה נעימה לראות בין ספריו את ספרו "תורת היחסות של איינשטיין", כיון שלא ידעתי שיד לו במדעי מתמתיקה ופיזיקה, ונהניתי לראות על השער שלא שינה את שמו וכתוב כץ - כהן צדק.
וכמנהגי בכגון דא, בא אני בשולי הגליון בהערות אחדות על כל פנים ממה שנתעורר אצלי בעברי בין דפי ספריו, אף כי בחפזה כפי רשיון הזמן.
בודאי, לעת קבלתי מכתבי, כבר נתקבלו ידיעות מאחותו תחי' מחזרתה ביחד עם בנה שי' צלחה לאה"ק ת"ו.
ולקראת חג הפסח הממשמש ובא אביעה בזה ברכתי שיחוג אותו עם ב"ב שיחיו בכשרות ובשמחה.
בברכת החג ובפ"ש אֶחיו שי',
מ. שניאורסאהן
כל המבארים שיטת היחסות - כמובן, מדגישים מבין המסקנות שלה את המפתיעות ביותר ומעמידים בראש: שלילת מקום מוחלט, שלילת זמן מוחלט. - כי הן המקום והן הזמן הם יחסיים. וכאילו הוכיחו את זה באופן שאין לו פירכא - ע"י הנסיון של מיכלסון, אח"ז בעת ליקוי החמה, ע"י חשבון מסלולו של כוכב וכו'. ובמילא מכניסים מסקנות אלו לנכסי המדע, בדוגמת שלשת חוקי ניוטאן הידועים ובתוקף שלהם קודם שהוכיחו אי הדיוק אשר בהם. - ולתמהוני הגדול - בכל הספרים העוסקים בשיטה הנ"ל אשר ראיתי ע"ע, לא מצאתי אף באחד עכ"פ איזה הסתייגות בזה! ובין הלומדים בספרים אלו - על אחת כו"כ שאין איש מטיל ספק בהנחה זו!
- ולדידי, הרי לא רק הסתייגות לחוד דרושה בזה,
כי מדע, במובנו, בזמן האחרון, היינו מדע מדויק, ז. א. הבא למסקנות שלו רק ע"י מדידה, משקל וכו', אין בנכסיו המדעיים ואפילו לא בשטח חקירתו - מקום לטיפול במושגים מוחלטים. כלי אומנותו של מדע המדויק "לא ישיגוהו" את ההחלטי. ובמילא אינו יכול לשלול אותו (כמו שאינו יכול להוכיח מציאותו).
עוד זאת: רגיל אשר, בגמור איש המדע את הנסיונות וניסוח המסקנות שלהם והחוקים, מנסה הוא להקים - בתור השערה - שיטה חדשה (או להכניס תיקונים בשיטה הקיימת) באותו המקצוע שהוא עוסק בו, אשר תכליתה לצרף גם את המסקנות החדשות לנכסי המדע אשר במקצוע זה ולבאר את כללותם באופן יותר פשוט, ועד כמה שאפשר, גם באופן יותר מובן בשכל הפשוט.
והנה גם בהקמת שיטה זו - אשר, כנ"ל, אינה אלא השערה והשתדלות לבאר בדרך אפשר חלק מתופעות הטבע - אין כל הצדקה להכניס מושגים החלטים. ולא עוד, אלא שזה מנגד להמטרה (עכ"פ בנדו"ד), כי עי"ז נעשה התיאור "פחות" מובן (אם יש בכלל מי שמבין בשכלו הפשוט ויכול לצייר לעצמו מה זה): אין מקום וזמן מוחלט, מהירות האור שווה בכל הכיוונים ולגבי כל המסתכלים, המקום מתעקם ע"י החומר שמכניסים בו, המקום (חלל העולם) מוגבל כשלחופית והולך ומתפשט או מתכווץ, למהירות c יש סגולה מיוחדת - שאי אפשר (בהחלט) להוסיף עלי' ועוד ועוד.
* * *
כל הנסיונות המדעים שנעשו, וגם בהנוגע לשטח היחסות, יסודם ותוכנם: מדידה, כלי מדידה ואדם המודד ומסכם התוצאות. ומזה -
כל המסקנות אליהן באים - הם רק בנוגע למדידת המקום או החומר והאור, בנוגע ל"התנהגות" כלי המדידה ובנוגע לתכונות האדם ויכולתו.
בהנוגע לנסיונות פיזו, מיכלסון וכו' - הביאור המשוער והשיטה היותר קרובה להנסיונות והמשתמשת בפחות הנחות הבאות מבחוץ להנסיונות - צריכה לנצל ביאורו של לורנץ. והקושיא הידועה (שגם בס' של כ' נעתקה) מדוע תופעת לורנץ מתאימה בכל החומרים בדיוק להשינוי במהירות כו' - קושיא בהנוגע למדידה ע"י אדם - קלה היא לגבי הקושיא מדוע הוגבל כל הטבע במהירות c לא פחות ולא יותר. ואכמ"ל עוד.
* * *
לספרו ע"ד המקורות היהודיים בקורן.
ע' xx תמהו החוקרים על הבחירה בגבריאל דוקא.
י"ל בפשיטות, שהוא ע"פ הכתובים בדניאל (ח' וט') אשר גבריאל מסביר החזון, מודיע את אשר יהי' באחרית, יוצא להשכיל בינה וכו'. - וראה ג"כ דניאל יב, ו ואילך (וכידוע במרז"ל שאיש לבוש הבדים זה גבריאל).
דרך אגב: ראה שמות רבה פי"ח ה שגם גבריאל עשאו שומר לישראל. ע"ד גבריאל ואברהם - ראה מעשה א"א (באוצר המדרשים).
ע' XXII-XXIII הדוגמא לחדש של תענית מחדש אלול אינה עולה יפה כיון שאלול בא בזה ביחד עם עשי"ת - היינו תקופה של מ' יום. - ומקורו י"ל ע"פ הכתוב (דברים כב, יג) וע"פ דרז"ל (יבמות מח, ב) ירח ימים תשובה על ע"ז וכו'.
ע' 147. הדוגמא מאיסור חתנות דנתינים לכאורה אינה מוצלחת - כי גרים הם ואיסורם אין שייך לע"ז. - וצ"ע למה נדחק כ' - והרי פרשה שלימה היא בדברים ז' (וכקדושין סח, ב) וראה ג"כ מלאכי ב, יא-יב.
ד'רט
נדפסה בס' "חולם ולוחם" ע' 43.
אברהם יצחק: כץ.
הנסיון של מיכלסון: שמהירות האור על פני הארץ ממזרח למערב שוה למהירותו מצפון לדרום.
בעת ליקוי החמה: נמצאה הטיית קרני האור של כוכב-שבת כשהן עוברות ליד השמש.
חשבון מסלולו של כוכב: קדימה אטית של ציר האליפסה של כוכבי-הלכת של השמש.
שלשת חוקי ניוטאן: המועתקים בס' הנ"ל ע' 5.
טיפול במושגים מוחלטיים: כמבואר (בנידון שלפנינו) בס' "המדע וההיפותיזה" ע' 79.
מהירות C: מהירות האור - 300.000 ק"מ לשניה.
נסיונות פיזו: שמהירות המים עם הזרם שוה למהירותו נגד הזרם.
ביאורו של לורנץ: שכל גוף מתכווץ בכיוון תנועתו מחמת לחץ האתר עליו.
בס' של כ': ע' 15.