Letter # 4216

ט' ניסן, תשט"ז

4216 - How do you handle the fundraising for the various crucial institutions?

There should be a designated time for each institution to conduct their fundraising efforts. Alternatively, they could divide up the people they approach, although this may pose a more difficult choice. There is ample time throughout the year for all institutions to raise funds; they should simply make the most of the opportunities available.

Previous
0:00/0:00
1x

0.25x

0.5x

0.75x

1x

1.25x

1.5x

1.75x

2x

Next

ב"ה, ט' ניסן, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מר"ח הגאולה שנקבע ליעקב ובניו[1], וכפתגם רבנו הזקן הידוע, קביעות בזמן וקביעות בנפש[2]. ת"ח על כתבו ע"ד ההתועדות וראשי פרקים מהמדובר בהם, ובודאי גם להבא ינהג במנהג טוב זה, ותנוח דעתו כאשר מניח את דעתי[3].

דא"ג מ"ש אודות מאמר רז"ל יבוא זה וכו'[4], הנה ישנו מאמר מכ"ק אדמו"ר הצ"צ בזה, אף שהוא בכתובים ועדיין לא נדפס, ובכללות הענין הוא ע"פ המבואר גם בלקו"ת ובכ"מ בביאור מאמר רז"ל משה נתנבא בזה, ובלשון המובנת לכל יש לבאר על יסוד כל הנ"ל, כי זה הוראה באצבע יש לומר רק על ענין שיש לו מציאות אמיתי, ולכן אפשרי רק בעניני קדושה וע"פ לשון הרמב"ם שהוא אמיתת המציאות כו'.

במ"ש אודות השקו"ט שיש בין אנ"ש ... בהנוגע למגביות השונות. - ידוע מרז"ל, תרווייהו צדיקים גמורים נינהו וכו' (יעוין לקו"ת במדבר מד, ב). אף שצודק בכתבו שהענינים שבהם מתעסק בשביל מוסדות חב"ד מוכרחים הם, הנה צודק גם בר פלוגתי' דילי', שמוכרח לסדר הענינים באופן שיהי' מקום למגביות גם בשביל מוסדות חב"ד אחרים, שגם קיומם מוכרח, ומובן שאי אפשר שבבת אחת יבקרו את הבע"ב לטובת כמה מוסדות שעל כולם נקרא שם חב"ד ליובאוויטש. והעצה היעוצה לזה, שיקבעו זמנים מיוחדים למגבית בשביל מוסדות השונים (או שיחלקו את הבע"ב, אבל מובן שאופן השני קשה מהראשון וגם צריך עיון אם הבע"ב יקבלו הסברא שהוא אינו שייך אלא למוסד אחד דליובאוויטש ולא להשני), ויש די זמן במשך השנה בשביל שיספיקו לכל המוסדות, והלואי שהיו מנצלים האפשרית האלו עכ"פ.

ובודאי למותר לעורר על דיוק מרז"ל ת"ח מרבים שלום בעולם, שאין מספיק שלום גרידא ואין מספיק שלום בביתו, אלא שצ"ל דוקא רוב השלום דוקא וגם בהעולם, וכפירוש תיבת עולם, העלם, שאף במקום שעדיין ההעלם שולט, יכניסו לשם את השלום ודוקא ברובו, ואז יקוימו בהם כל הענינים התלוים בזה וכאמור במדרש אסתר רבה בסופו. ואל יקשה השואל איך אפשרית עבודה קשה זו כי אם הוא מתלמידיו של חכם, הנה אף שאין מבקשים אלא לפי כחו יכול להביא רוב שלום בעולם וע"פ המבואר בחוו"ד ליו"ד בהקדמה ענין דת"ח.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחג פסח כשר ושמח.

  1. 1 במדרש (שמות רבה פרשה טו,יא) נאמר: "משבחר הקב"ה בעולמו, קבע בו ראשי-חודשים ושנים; ומשבחר ביעקב ובניו, קבע בו ראש-חודש של גאולה"
  2. 2 רבי יוסף יצחק-הרבי השישי לתולדות חב”ד (ספר ליקוטי דיבורים א’) מספר הרבי הריי”צ: כתוב “התורה נקנית” התורה צריכה להיות קנין בנפש. הר”י צייטלין (מתנגד לתורת החסידות) שאל את אדמו”ר הזקן מה אצלכם בקשר לתורה? ענה לו אדמו”ר הזקן: בעלי בתים יש להם קביעות בלימוד. אמר לו הר”י צייטלין: הרי זה קיים גם אצלינו.. ומה חידשתם בדרך החסידות? השיב לו אדמו”ר הזקן: מה שהתחדש בדרך החסידות כבר הראתי לכם רבות, ועוד אראה, אך בקשר לענין זה החידוש הוא שאצליכם הקביעות היא בזמן ואילו על פי דרך החסידות צריכה הקביעות להיות לא רק בזמן כי אם קביעות בנפש!
  3. 3 ע״פ יומא ס״ו ע״ב
  4. 4 מנחות נג, ז - יבא זה ויקבל זאת מזה לזו. יבא זה - זה משה, שנאמר: כי זה משה. ויקבל זאת – זו התורה, שנאמר: וזאת התורה אשר שם משה. מזה - זה הקב"ה, שנאמר: זה אלי ואנוהו. לזו - אלו ישראל, עם זו קנית.