ב"ה, י"ג ניסן, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ צמ"ס כו' מוה' יצחק יעקב שי'[1]
שלום וברכה!
בנועם קבלתי מכתבו ואח"כ גם ספרו שו"ת מנחת יצחק, ות"ח ת"ח על תשורתו זו, ואף שאין הזמן גרמא לעיין בו בעיון הדרוש, הנה לחביבותא דמילתא אמרתי בחפזי איזה הערות ומועתקות לקמן בשולי הגליון. וע"פ מרז"ל - ואת והב בסופה...
ולקראת חג הפסח הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, אברך ואתברך לחג פסח כשר ושמח ולהמשכת השמחה על כל השנה כולה, מתאים למאמר האריז"ל הובא בנ"כ השו"ע, שכל הנזהר כו' משפיע על כל השנה.
בכבוד ובברכת החג,
מ. שניאורסאהן
לשו"ת ס"א ס"ק א-ב: אם בהנאמר אסור סתם - ה"ז איסור לעולם או דוקא כשמפורש אסור לעולם. וציין כת"ר לכ"מ וספרים.
ולכאורה צריך לחלק בהמצוינים בין לשון חכמים במרז"ל ופס"ד ולשון בנ"א. וכן - אם צריך להוציא מחזקת היתר, א"ל. ואפשר מדובר עד"ז בהספרים שצויינו. ואינם כעת תח"י.
סי' ו-לג. [2] באחות אשתו וביבמה לשוק: בשו"ת מראה כהן - להרב ש"מ אדלר מלונדון - מהדורא ג' - שקו"ט באריכות. והעתיק שם גם מכ' גדולי ההוראה בדור שלפנינו בזה.
סי' סה. ויחל, ענינו בת"צ: יעויין שו"ת אדמו"ר הצ"צ שער המילואים ס"ח. פסקי דינים להנ"ל לשו"ע או"ח סתקס"ו. שד"ח חלק פאת השדה לאסיפת דינים מע' בין המצרים ס"ב סק"ג. שו"ת צפנת פענח להגאון מראגאצוב ח"ב סל"א.
סי' פג. שקו"ט בזה בס' מועד כל חי - הועתק בילקוט דת ודין להרב אסף ע' צ.
סי' פט. הנהוג למעשה בבית הרב - הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר - ע"פ הוראת אביו (אדמו"ר מוהרש"ב) ולמעלה בקדש, אשר (חוץ מהפתח היוצא לחוץ) קביעת המזוזה הוא רק ע"פ היכר ציר.