ב"ה, כ"ז ניסן, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
בצער קראתי מכתבו בו כותב אודות ... תחיינה והשינוי שניכר בחינוכן. וצערי כפול, הן על השינוי אותו מתאר במכתבו ועוד יותר שאין מכירים בסיבתו, ותיקונו...
והנה כבר נודע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר המוסר השכל מפסח שני הוא "אז מען האט נאך ניט פארשפעטיגט". ויה"ר שעכ"פ עתה, הרי כלשון המורגל בפי הרב, זאל מען זיך אריינווארפען בענין חינוך הבנות על טהרת הקדש, בדיעה אחת ובהתאמת הפעולות ובתכלית למלאות רצון אבינו שבשמים, לחנך הבנות שתהיינה נאמנות לד' ולתורתו תורת חיים ולמצותי' מבלי פשרות, אשר מובן ופשוט שחינוך זה יביא להן האושר האמיתי לא רק בנוגע לעולם הבא אלא עוד יותר בעולמנו עולם הזה המעשה, אושר בענינים רוחנים ואושר בענינים גשמים, ולע"ע הדבר תלוי בההורים ... כי יש להם היכולת המלאה לסדר כל האמור באופן הכי טוב ואין הדבר תלוי אלא ברצונם...
בברכה.