ב"ה, ט"ז כסלו, תשי"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה ישראל יהודא שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מח' כסלו והקודם לו, בבשורה טובה מהנעשה את אנ"ש שליט"א, ויה"ר אשר תכה"י יבשר טוב הן בגשמיות והן ברוחניות, הן מהנעשה אתו ואת ב"ב והן מהנעשה את כל אנ"ש בתוככי כלל ישראל שליט"א.
ובודאי ינצלו ימי הסגולה דחדש כסלו וביחוד את יום הבהיר י"ט כסלו הבע"ל יום גאולתנו ופדות נפשנו, וכמ"ש פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי שבזה נרמז גם הקירוב של רבים ואפילו אלו הנמצאים לעת עתה ברשות הרבים בחוצה, והרוצה לטהר מסייעין אותו ומבואר בלקו"ת (דברים פח, ב) לטהר פירושו לטהר אחרים, וק"ל.
המחכה לבשו"ט ומפורטות בכל הנ"ל ובברכת חג הגאולה.