ב"ה, ט"ז כסלו, תשי"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א איש רב פעלים בעל מדות כו'
מו"ה יוסף אלי' שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתב כת"ר בענין אמירת קדיש - בהמשך למכתבי עד"ז.
א) המאמר אשר קדיש פועל לשעה ופלגא, הוא בזהר ח"א סב, ב. וראה ג"כ זח"ג קסו, א. - ואף שהרח"ו פי' באופן אחר (הובא גם בשיורי ברכה ליו"ד סשע"ו) - עיין בזה במפרשי הזוהר.
ב) ידועה הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר [כנראה ע"פ הנמצא בצוואת אביו (כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) שנהג כן באבלותו "לבד משויו"ט"] אשר אבל - ל"ע ר"ל, ישתדל לאמר במשך המעל"ע ט"ז קדישים. ואף שלא פירש טעמו - קרוב לודאי שהוא ע"פ הנ"ל, שט"ז קדישים בחשבון דשעה ופלגא לקדיש מגינים על כל כ"ד שעות של המעל"ע.
ג) מהוראה זו מובן, שהדברים הם בנוגע לכל אבלים ר"ל, ואין זה רק ענין של צבור המתפללים לחוד.[2]
ד) אין להקשות על האמור מהמובא בכ"מ, מספר של קדישים שונה מהנ"ל, וכמובא במכתב כת"ר, וכמדומה שגם במכתבי שלי ציינתי להאמור בע"ח ור"ח כו' הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות ונדפס בהקדמה לע"ח, אשר צדי"ק הוא רומז לצ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות. - ולהעיר מתקוני זהר תיקון י"ח (לג' סוף ע"א) מרמז מלת צדקה.
כי כמה ענינים ותועלת באמירת קדיש - ולאו דוקא לאבלים (למתים) כדי לצנן גיהנם. ובקשר עם שינוי הענין - משתנה ג"כ מספר הקדישים המתאימים. וק"ל.
ואחתום בברכת הצלחה בעבודתו בקדש בעזר התורה[3] ונושאי', לומדי התורה הקודמים אפילו לתורה, אלא שהתורה מגלה המעלות אשר בהם, וכמבואר בארוכה בכ"מ בתורת החסידות. ומרומז במרז"ל (בראשית רבה פרשה א, ד) ששה דברים קדמו לבריאת העולם, התורה וכו' וישראל כו' מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר כו' צו את בנ"י דבר אל בנ"י, וראה ג"כ מכות (כב, ב) אמר רבא כו' (וכבר מתורץ בכ"מ הסתירה לכאורה מקדושין לג, ב).
בכבוד ובברכה.
מוסג"פ מה שהו"ל לאחרונה, שבטח יענין את כת"ר.