[כסלו, תשי"ז?]
... לצערי הכי גדול, אין מגיעות כל שמועות לכאן מפעולות אנ"ש בכרם חב"ד בכלל, ובהפצת המעינות חוצה ביחוד. וכנראה שאפילו ההוראה באצבע מלמעלה בהמאורע דזמן האחרון[1], לא פעלו בזה כלל וכלל כל תזוזה, וכשרואים בעיני בשר שכאשר איש בשר ודם קורא לגיוס - נשמעים בלי כל היסוס וספק וממלאים אחרי כן פקודות כל אלו הנמצאים בדרגא אחת למעלה ממקבל הפקודה, אף ששניהם בערך זה לזה, ולפעמים כמה מעלות במקבל הפקודה על נותן הפקודה, אלא שבמקצוע המיוחד יש לנותן הפקודה איזה קדימה.
ומובן הלימוד ומוסר השכל שצ"ל מזה - בהנוגע למלאות פקודת רבותינו נשיאינו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, העומדים בינינו ובין ה' אלקינו, ומוסרים פקודות מממה"מ הקב"ה ומהעיקרים בזה, ואהבת לרעך כמוך, שבמילא - צריך להחדיר יהדות אמיתית, תורתנו ומצותי' באור וחום חסידותי, ותמורת זה מתעסקים בכל הענינים האפשרים (וחוששני לכל לראש - בפחדי שוא מה יולד יום מחר, ומה יהי' בעוד שעה ושעתים, שאין מזה כל נפק"מ בהנוגע לפועל שעליו לעשות בהווה, והפחד מורה על החסרון בבטחון ושהאמונה היא בדרך מקיף), ואין איש שם על לב למלא התפקיד הנפשי והפנימי דהפצת המעיינות, שהוא דרישת השעה ביחוד, כיון שנתעורר לב ישראל ונזדעזע ביותר, וכמה חרכים נעשו בהמחיצה המפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים.
פשוט שח"ו ללמד היפך זכות על מי שהוא, רק שמנסה הנני עוד הפעם ועוד הפעם, אולי בכל זה יתחילו להכיר באמיתית המצב, ומה השעה דורשת מאת כל אחד ואחת ואל ישעו בדברי הבל... ויהי רצון שימצא אותיות המתאימות להסביר את הנ"ל בכל מקום שהשפעתו מגעת, והעיקר שתהי' ההסברה באופן שתביא לפעולות ולא להחלטות ריקניות ולדברים בעלמא, וישתמשו בחלק היפה אשר ההשגחה העליונה העמידתם עליו, לטוב לכל אחד ואחת, בתוך כלל ישראל, ויבש"ט הוא וב"ב שיחיו בטוב הנראה והנגלה.