Letter # 5133

ח"י שבט, תשי"ז - אברהם חנוך גליצנשטיין

Clarifying Outreach Invitations

The Rebbe advises rewording invitations for Anash visits to be more flexible and clear, ensuring participants know details before committing. He stresses timely sharing of news, both joyful and serious, as part of “Love your fellow as yourself.”

Previous
0:00/0:00
1x

0.25x

0.5x

0.75x

1x

1.25x

1.5x

1.75x

2x

Next

ב"ה, ח"י שבט, תשי"ז

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מו"ה אברהם חנוך שי'[1]

שלום וברכה!

במענה על מכתבו המהיר מי"ב שבט עם המצורף אליו. הנה בכלל במכתבים טכנים[2], יש להתייעץ על אתר ודוקא ברוב יועץ והרי נוסח טופסי המכתבים ענין טכני הוא, אבל כיון שכבר נשלח לכאן ומחכה למענה, עונה הנני על זה שלא בתור אפילו של מכתבים התכופים, ובמכתב א' יש לשנות מלשון של פקודה ללשון של הצעה, ז. א. שמציעים לך במקום שהנך נקרא וכמו"כ גם להוסיף שאם בשו"א א"א שיתפנה לשבת זו בטח יודיע לאיזה שבת אפשר הדבר.

כן בטח יקשה על המוזמנים נתינת הסכמה סתם מבלי לדעת מראש מקום הביקור וכו' ולא עוד אלא שיש לחשוש שנתינת הסכמה תהי' תלוי' מי הוא הבן זוג, וכידוע טבעי בני אדם שלא עם כל אחד רוצה להצטרף, וכן לפעמים שידע הבן זוג יגרום זה להסכמה בלבב שלם, כן בהנוגע לתחבורה לכאורה יש להוסיף שבאם אינו זקוק לזה ויסע עצמאית מבקשים להודיע בעוד מועד.

בודאי קטעי המכ"ע שכותב ששולחם כולל כל זה שהופיע במכ"ע לרבות גם בענין הכתב ולפלא שעד"ז צריכים לעוררו, וכבר העירותי כ"פ בהנהגה המוזרה של אנ"ש שמתקבלים ידיעות מן הצד כמה ימים קודם שיש איזה רמז מאנ"ש אודות זה, ובה בשעה שבהנוגע לידיעות משמחות אין זה אלא חסרון מצות ואהבת לרעך כמוך ע"י שמשמחים איש ישראל, הנה בענינים של עגמ"נ ר"ל יש לפעמים תכופות גם בזה היזק ע"י חסרון ידיעה שלימה אמיתית בהנוגע לענין פלוני וכו', מזה מובן ופשוט שבאם מאיזה טעם משונה לא נשלח עדיין קטעי עתונים מסוג ידוע בודאי ימלאו זה בחוזר.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר[3] 

  1. 1 גליצנשטיין, לוד.
  2. 2 בקשר לתכנית של שליחת כמה זוגות מאנ"ש מדי שבת בשבתו למושבים קיבוצים וערים שונות.. סדרנו טופס של שני מכתבים שישלחו לאנ"ש שיצטרכו לבקר, מכתב אחד המודיע שלשבת זו הנו נקרא לנסוע לאחד המקומות, בו מבקשים הסכמתו לכך.. והמכתב השני הודעה על מקום הבקור והיכן שהוא צריך לבוא.
  3. 3 עיין לקמן מכתב 5336