ב"ה, ו' ניסן, תשי"ז
ברוקלין.
האברך אי"א נו"נ וכו' מו"ה שלמה שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מר"ח ניסן והקודמו, בו כותב אודות הפעולות דארגון דרשות דברי התעוררות ברבים, ואתענין לדעת הנקודות דתוכן הדרשות, כי הרי כמה סוגים בהתעוררות וכמה אופנים ודרכים להתעוררות, ומובן שבימינו אלה ביחוד ע"י קירוב ודברי נועם פועלים יותר מאשר ע"י ההיפך, מכש"כ וק"ו מימי הבעש"ט ותלמידיו, שגם אז הי' חילוק גדול ונתגדל החילוק במשך הזמנים.
במ"ש אודות הדפסת עלון אודות אמונה והתעוררות בדבר שמירת התורה והמצוה, - בטח לא יכנסו בעלון זה בענינים של וויכוח וכיו"ב, שהרי כל וויכוח צריך להביא דעת צד המנגד, ולא תמיד נקלטים הפרכות עליו, והעיקר שבדורנו כמה וכמה ישנם שאין יודעים כל הענין, ז.א. דברי המנגד גם כן לא, ולכן צריך זהירות לפרסם דיעות של כפירה.
מ"ש אודות רשימת המאסר, מהנכון שיתדבר עם צעירי אגודת חב"ד שבסביבתו ועם חברי מערכת הבטאון.
תקותי אף שאין כותב בפירוש שמעלה בקדש בהנוגע לקביעות עתים שלו בתורת החסידות, שלמרות גודל כל הענינים הנ"ל הנה כמו שכתבתי בארוכה במקום אחר, לאחרי שהנביא מפליא בגודל הפעולות, פרס לרעב לחמך וגו' ובזה גם כפירוש תנדב"א רבה, לרעב וערום בעניני תורה ומצות, - ובכל זה הרי - ומבשרך לא תתעלם, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.
בברכת חג פסח כשר ושמח.
בשאלתו בהסתירה שבין עבודה בעצמו ועבודה עם הזולת - צ"צ - כמדומה כבר כתבתי לו עד"ז אשר שתיהן מוכרחות, שמזה מובן שבעצם אין סתירה מזל"ז. וחילוק הזמן ביניהן - משתנה לפי האדם והמקום ובאותו האדם מזמן לזמן. וע"ז יש להתייעץ עם כאלו הנמצאים על אתר ואשר מצוקת כאו"א מבנ"י קרובה ללבם. וכנודע פסק הדין שאין מושיבין בסנהדרין זקן מופלג בשנים וכו'.