כו דין מי שאין לו אלא תפלה אחת ובו ה' סעיפים:

א אם אין לו אלא תפלה אחת בין שהיא של יד בין שהיא של ראש - מניח אותה שיש לו, ומברך עליה - מפני שכל אחת מצוה בפני עצמה. ואין מעכבות זו את זו:

ב והוא הדין אם יש לו שתיהן, אלא שיש לו שום אונס שאינו יכול להניח רק אחת מהן - מניח אותה שיכול ומברך עליה:

ג המשכים לצאת בדרך עם שיירא, ואין השיירא ממתנת עליו, ואינו יכול להתעכב כדי להניח תפילין של יד - מניח תפילין של ראש לבד שאין בהנחתו שהות כל כך.

במה דברים אמורים, כשיהיה יכול להניח אח"כ גם תפילין של יד. אבל אם לא יהיה יכול אח"כ להניח תפילין של יד - צריך להניח עכשיו קודם הליכתו מביתו תפילין של יד ותפילין של ראש - דמשום איחור דרכו לא התירו לו לבטל מצות תפילין:

ד אם אינו מניח אלא תפילין של ראש לבד - מברך עליה ב' ברכות: להניח תפילין ועל מצות תפילין, כמו שנתבאר הטעם בסימן כ"ה [יד]:

ה אם אינו מניח אלא תפילין של יד בלבד אינו מברך אלא להניח תפילין לבד.

ויש אומרים שאפילו אינו מניח אלא תפילין של ראש לבד - אינו מברך אלא על מצות תפילין לבד.

וכבר נתבאר בסימן כ"ה, [כג] דהמנהג באלו הארצות כסברא הראשונה:

If you only have one of the תפילין do you put on the one you have?

Why?

What do you do in a case you cannot put both of them on?

Is one allowed to miss putting on תפילין because the caravan will not wait?

What is one permitted to do?

What ברכה do we make when putting on only the של יד?

What ברכה do we make when putting on only the של ראש?