Audio for subsection 001 - אודיו סעיף א
מה דין תפילין בבית הקברות ובבית המרחץ ובו ג' סעיפים:
א אסור ליכנס בתוך ד' אמות של מת או של קבר ותפילין בראשו - משום לועג לרש. ובית הקברות שהוא מוקף מחיצה - יש להחמיר שלא ליכנס בתוכו כלל בתפילין שבראשו אפילו רחוק הרבה מן הקברות. שמא יתקרב בתוך ד' אמות של איזה קבר בלי דעת. אבל חוץ למחיצה מותר אפילו בסמוך לה. אף ע"פ שהוא תוך ד' אמות להקברות - מפני שהמחיצה מפסקת, ואינו נראה כלועג לרש:
ב במה דברים אמורים, כשהן מגולין. אבל אם הן מכוסין - אין כאן לועג לרש. ומותר בכל ענין.
וצריך שגם הרצועות תהיינה מכוסות. לפיכך אע"פ שמותר ליכנס בתפילין של יד לבדה הואיל והיא מכוסה - צריך ליזהר ברצועה שעל אצבעו שתהיה ג"כ מכוסה:
ג בבית המרחץ: בבית החיצון שכל העומדים בו הן לבושים - מותר להניח שם תפילין על ראשו וזרועו לכתחלה.
ובבית האמצעי, שמקצת בני אדם עומדים שם לבושים ומקצתן ערומים - אסור להניח שם תפילין לכתחלה, אפילו בשעה שאין שם אדם ערום. אבל אם היו בראשו - א"צ לחולצן כשנכנס לשם.
ובבית הפנימי שכל העומדים בו הם ערומים, אפילו היו בראשו - צריך לחלצן כשנכנס לשם אפילו בשעה שאין שם אדם.
בד"א במרחץ שזוהמתו רבה מהבל החמין שמשתמשין בו. אבל בבית הטבילה, אע"פ שעומדים בו ערומים - כיון שתשמישו בצונן אין בו זוהמא, ומותר ליכנס בו בתפילין כשאין שם אדם ערום.
לכן מברכין ברכת הטבילה במקוה אפילו קודם שירד למים, אע"פ שלמעלה מהמים עומדים שם ערומים.
אבל אם יש שם ערום - אסור ליכנס לתוכו בתפילין או בשאר כתבי הקודש. שאסור לעמוד ערום בפני כתבי הקודש.
(ולכן צריך ליזהר לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים בפני הספרים עיין סס"י ער"ה):
סליק הלכות תפילין