Audio for subsection 002 - אודיו סעיף ב
סח שלא להפסיק בפיוטין ובו ב' סעיפים:
א מה שנוהגין במקומות הרבה לומר פיוטים בברכות קריאת שמע יש אומרים שכל מי שאפשר לו לבטל המנהג שלא על ידי המחלוקת יבטל לפי שהפיוטים שאינן מענין הברכה חשובין הפסק גמור ואפילו אם הם מענין הברכה אין לומר שהוא כמאריך הברכה ומוסיף בה שהרי אמרו מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה ועוד שהיא סיבה להפסיק בדברים בטלים כשהשליח צבור אומר הפיוט.ויש אומרים שאין איסור בדבר שזה שאמרו במקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך לא אמרו אלא בברכות ארוכות שפותחות בברוך וחותמות בברוך אינו רשאי לקצר שלא לפתוח בברוך או שלא לחתום ואם שינה הרי זה משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכותולא יצא ידי חובתו אבל שאר נוסח הברכה לא נתנו בו חכמים שיעור שיאמר כך וכך מלות לא פחות ולא יותר שאם כן היה להם לתקן נוסח כל ברכה במלות מנויות וזה לא מצינו בשום מקום ולא הזכירו אלא המלות שיש הקפדה בהן לבד כגון יציאת מצרים ומלכות וקריעת ים סוף ומכות בכורות באמת ויציב וברית ותורה בברכת הארץ וכיוצא בהן אבל שאר הנוסח שלא הזכירו שיש הקפדה בו אינו מעכב כלל אם שינה אותו ואמרו בלשון אחר או אפילו לא אמרו כלל והוא הדין אם הוסיף והאריך בו אפילו התוספות מרובה על העיקר וכמו שהתירו להוסיף בברכת התפלה מעין כל ברכה וברכה וכמו שיתבאר בסימן קי"ט וכן נוהגין במדינות אלו והמקיל ואינו אומרם לא הפסיד.ומכל מקום לא יעסוק בשום דבר ואפילו בדברי תורה אסור להפסיק לעסוק כל זמן שהצבור אומרים פיוטים כ"ש לדבר שום שיחה בטילה ומכל מקום מי שלומד על ידי הרהור שרואה בספר ומהרהר אין בזה איסור כלל שהרהור אינו כדבור ואינו חשוב הפסק אלא שיש לחוש להמון עם שאל יראו מן הלומד בספר ויפסיקו גם כן בדברים אחרים על כן אין לאדם לפרוש עצמו מהצבור במקום שנהגו לאמרם ויאמר אותם עמהם.(א) ובפסח (שהחזנים מאריכין הרבה בניגונים) מוטב לומר הפיוט קודם שיתחיל הברכה שהרוב הוא שלא מעין הברכה וחשוב הפסק באמצע הברכה (כששוהין בו כדי לגמור את כולה).וכל זה בצבור אבל המתפלל ביחיד אין לו לומר שום פיוט בברכת קריאת שמע אפילו קודם שמתחיל הברכה שהרי אסור להפסיק בין ישתבח ליוצר.ואפילו בצבור אם שכח לומר הפיוט עד שגמר הברכה אסור לאמרו שכשאומרו באמצע הברכה טעם ההיתר הוא משום שהוא מעין הברכה אבל בין ברכה לברכה אסור להפסיק:
ב וכל זה בברכת קריאת שמע אבל בתפלת י"ח אין הפיוטים חשובים הפסק שהרי מותר להוסיף מעין כל ברכה וברכה ואפילו בג' ראשונות שאסור לבקש בהן צרכיו יש מתירין לומר פיוטים הואיל והן צרכי רבים כמו שיתבאר בסי' קי"ב וכן רבי אלעזר הקליר שהיה מארץ ישראל מקרית ספר ובימיו היו מקדשים על פי הראיה שהרי לא תיקן שום קרוב"ץ ליום שני ותנא הוא והוא תיקן קרוב"ץ לג' ראשונות.ויש נוהגין שלא לומר שום פיוט אפילו שלא בברכת קריאת שמע אלא מה שסדרו הראשונים כגון הקליר"י שתקנו על דרך האמת.אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפלה אין לשנות ממנהג אבותיו כי י"ב שערים בשמים כנגד י"ב שבטים וכל שבט יש לו שער ומנהג בפני עצמו לבד מה שנזכר בגמ' (או בדברי הפוסקים שלמדו דבריהם מהגמ') הוא שוה לכל:________________________________________