Audio for subsection 001 - אודיו סעיף א
Audio for subsection 002 - אודיו סעיף ב
Audio for subsection 003 - אודיו סעיף ג
עד שלא לברך כשאבריו רואים את הערוה ובו ז' סעיפים:
א כתוב בתורה ושבת וכסית וכו' כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וגו' והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר וגו' מכאן למדו חכמים שבכל מקום שה' אלהינו מתהלך עמנו דהיינו כשאנו עוסקים בקריאת שמע ובתפלה או בדברי תורה צריך להיות המחנה קדוש שלא תהא צואה מגולה שם ושלא יראה ה' בנו ערות דבר דהיינו שלא יהיה דבר ערוה כנגד פניו של אדם הקורא או מתפלל כמלא עיניו מפני שעיקר מחנהו של אדם הוא כנגד פניו וצריך שיהיה מחנה זה קדוש שלא יראה בו ה' ערות דבר ואיסור זה הוא מן התורה.והחכמים הוסיפו שהמקומות אשר ה' שוכן בהם בקרבנו שהם ראשו ולבו של אדם הקורא או מתפלל צריך ג"כ שלא יהיו רואים את הערוה דהיינו שלא יהיה עם הערוה תחת מכסה אחד בלי הפסק וחציצה ביניהם (אע"פ שמן התורה אין בזה משום ולא יראה בך כו' כיון שערותו מכוסה נגד בני אדם) לפיכך אם היה ישן ערום ומתכסה בטליתו אע"פ שהוציא ראשו חוץ לטליתו שלא יהיה עם ערותו תחת מכסה אחד הרי זה לא יקרא עד שיחוץ בטליתו על לבו להפסיק בין לבו לערוה שלבו רואה את הערוה אסור והוא הדין אם לבו רואה את ערות חבירו דהיינו שאין הפסק בין לבו לערות חבירו כגון ששניהם שוכבים ערומים ומתכסים בטלית אחד והם רחוקים זה מזה שאין בשרם נוגע אלא שפניהם זה כנגד זה:ב אפילו אם לבו מכוסה בבגד להפסיק בינו לערוה צריך שתהא ערותו גם כן מכוסה ואם הוא מגולה אסור לקרות מן התורה אפילו אם החזיר פניו ממנה שלא יראנה או שעצם עיניו שהרי לא נאמר לא תראה ערות דבר אלא לא יראה בך כלומר שתהא מכוסה בענין שלא תהא נראה לאחר העומד אצלו לפיכך העומד בבית ערום והוציא ראשו חוץ לחלון שלא יראה ערותו אף על פי שכיסה לבו בבגד הרי זה לא יקרא כיון שערותו מגולה ונראית בבית.אבל הישן ערום בכילה שאינו גבוה י' טפחים והוציא ראשו חוצה לה וגם כיסה בבגד על לבו אע"פ שערותו מגולה בכילה ה"ז כמכוסה בטלית שכיון שאין הכילה גבוה י' טפחים שם כסוי עליה ואינה דומה לבית שהוא חלוק רשות לעצמו וכיון שהערוה נראית בתוכו אסור:
ג מים אפילו הן צלולין חשובים כסוי לערוה ובלבד שיוציא ראשו ולבו חוץ למים שלא יהיה עם ערותו תחת מכסה אחד כמ"ש סעיף א' ואם לבו תוך המים אם הם צלולים אסור משום לבו רואה את הערוה ואם הן עכורים שאין איבריו נראים בהם מותר לקרות בתוכם והוא מפני שהם חשובים הפסק בין לבו לערוה והוא שלא יהיה ריחם רע שאז צריך להרחיק מהם ד' אמות כמ"ש לקמןומים צלולים שעל גבי קרקע עוכרן ברגליו ומותר והרוחץ במים צלולים שבכלי שאי אפשר לעכרן ורוצה לשתות אם לבו תוך המים יכסה בבגד ממטה ללבו ויברך.אבל אם כסהו בידו אינו חשוב כיסוי שהלב והיד גוף אחד הן ואין הגוף יכול לכסות את עצמו והוא הדין אם מכסה את ראשו בידיו אינו חשוב כיסוי שיוכל לברך כך בגילוי הראש כמ"ש לקמן בסי' צ"א:
ד אם האדם מחבק גופו בזרועותיו ה"ז חשובה הפסקה בין לבו לערוה שאף שהיד אינה חשובה כיסוי חשובה הפסקה כיון שמכל מקום אין לבו רואה את הערוה:
ה יש אומרים שהנשים יכולות לברך ולהתפלל כשהן לבושות החלוק אע"פ שאינן מפסיקות למטה מלבן לפי שערותן למטה מאד ואין לבם רואה את הערוה ומכל מקום אם הן ערומות כיון שערותן מגולה ונראית לאחרים אסור משום ולא יראה בך ערות דבר וגו' ואם היא יושבת שאז אין פניה של מטה נראית מותרת לברך אע"פ שהיא ערומה כמ"ש בסי' ר"ו:
ו שאר איבריו רואים את הערוה מותר אבל אם איזה מאיבריו נוגע בערותו או בערות חבירו אסור לקרות או להתפלל ויריכותיו שהערוה שוכבת עליהן צריך להפסיקן בבגד או להרחיקן בענין שלא יגע הגיד בהן אבל בכיס אין לחוש אם נוגע בהן לפי שלא אסרו אבריו נוגעים בערותו אלא משום גזירה אטו ידו נוגעת בערותו שאז יבא לידי הרהור לפיכך בכיס שאין לחוש בו משום הרהור אף אם היתה נוגעת בו אין לגזור בו משום אבריו רואים את הערוה אעפ"י שהוא ערוה גמורה לענין שאם הוא מגולה אסור לקרות כנגדו משום ולא יראה בך וגו':
ז היתה טליתו חגורה לו על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה אע"פ שממתניו ולמעלה הוא ערום מותר לקרות קריאת שמע כיון שערותו מכוסה וגם הטלית מפסקת בין לבו לערוה אבל להתפלל אסור עד שיכסה לבו לפי שבתפלה צריך לראות את עצמו כעומד לפני המלך ומדבר עמו שצריך לעמוד באימה אבל בקריאת שמע אינו מדבר עם המלך: