Audio for subsection 001 - אודיו סעיף א
פב דין צואה יבשה ובו ב' סעיפים:
א צואה אפילו יבשה כחרס ואין בה ריח כלל אסור לקרות כנגדה מן התורה ואפילו יבשה כל כך שאם יזרקנה נפרכת יש להסתפק ולאסור שספק של תורה להחמיר עד שיתפרך על ידי גלילה שיותר בקל נפרכת על ידי זריקה מעל ידי גלילה אבל כשהיא נפרכת על ידי גלילה אזי היא כעפר ומותר לקרות כנגדה אף על פי שלא נתפרכה עדיין אבל אם תשבר לשנים על ידי גלילה אין זה מועיל ובזמן הקור שהצואה נקרשת הרבה כאבן יש להסתפק אם מועיל לקרות כנגדה כי שמא אף ע"פ שנקרשת עדיין שם צואה עליה ואסור מן התורה כמו בית הכסא שאין בו צואה שאסור מפני שעדיין שמו עליו כמ"ש בסי' פ"ג וכ"ש זו שיכולה לחזור לקדמותה על ידי חום וספק של תורה להחמיר:
ב מי רגלים שנבלעו בקרקע אם הם מרטיבין היד שנוגעת בהן אסור לקרות כנגדן ויש אומרים שאינו אסור אלא בטופח על מנת להטפיח כגון שאם מניח ידו עליהם תעלה בה ליחות שאם יניחנה על דבר אחר יקבל ממנה ליחות ואם אין ליחות כל כך מותר ויש לסמוך על דבריהם להקל בדברי סופרים: