Chapter 89

Laws and the time for Tefilah. There are 9 subsections

פט הלכות תפלה וזמנה ובו ט' סעיפים

1.

The men of the great assembly (5^th century BCE) instituted to pray 18 blessings 3 times daily. When the heretics increased amongst Israel, the blessing against the heretics (19^th blessing) was added.

The time for the morning prayer begins with dawn. However it is a mitzvah to wait for neitz hachama, when the sun comes out, before starting to pray.

Bediaved, or in a pinch, praying after dawn – yatza.

The morning prayers need to be completed before 1/3 of the day. The day begins at dawn and ends at tzeis hakochavim.

In the short winter days, one needs to be careful to start early enough so that one can finish the amidah before the third of the day.

If one did not pray before a third of the day, if he prays before midday, he fulfils the obligation of prayer, but not the obligation of praying on time.

There would be no benefit to pray twice by Minchah, since he would still not get rewarded for praying on time.

א אנשי כנסת הגדולה תיקנו להתפלל בכל יום שלשה תפלות של י"ח ברכות, שהתפללו האבות. וכשרבו האפיקורסין בישראל, הוסיפו ברכת המינים בכל תפלת י"ח.

תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר, אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה ולא קודם לכן.

אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר - יצא. ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק.

ונמשך זמנה עד סוף שליש היום, שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים,

ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום.

ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצות - יצא ידי חובת תפלה, אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה.

ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים, לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנה:

2.

Even if one deliberately missed and did not pray before the third of the day, one can still makeup by praying before midday.

However, immediately after midday, there is no more makeup for the morning prayer, unless it was due to a mistake or oynes, then, he should pray twice by Minchah.

The first prayer is Minchah, since Minchah is what he needs to pray then. Once you are already occupied in prayer you do the second prayer as a makeup for the morning prayer you missed.

Since Schacharis makeup is at the Minchah prayer, one needs to wait a half hour after chatzos, so that he can daven Minchah first, and then he will repeat the prayer for a makeup for Schacharis he missed.

If one switches – lo yatza.

ב ואפילו אם עבר במזיד, יכול להתפלל שחרית עד חצות, יש לו תשלומין עד חצות.

אבל אחר חצות מיד, אין לו תשלומין עוד לתפלת השחר, אלא א"כ טעה או נאנס ולא התפלל אותה בזמנה, מתפלל מנחה שתים.

ומתחלה יתפלל מנחה שהוא חובת שעה, ואז כיון שהוא עסוק בתפלה חוזר ומשלים מה שטעה בתפלותיו.

לפיכך צריך להמתין חצי שעה אחר חצות כדי להתפלל מנחה תחלה, ואח"כ יחזור להתפלל לשם תשלומין של שחרית.

ואם הפך - לא יצא.

3.

Once the time of the prayer, e.g. dawn, has arrived, it is prohibited to go to a friend’s home to give him “shalom” or even just to say “good morning”.

The prohibition is only if one is making a special trip to greet him at his home.

If he was passing his friend’s residence while going for some other purpose, he may greet him with a “good morning”. However you still may not give “shalom” nor can you kneel.

When encountering your friend in the street, (not making trip to his home): If you are before berachot, we should not kneel or give “shalom”. If you are after berachot, you could kneel or give “shalom”.

ג כיון שהגיע זמן תפלה, דהיינו משעלה עמוד השחר, אסור לאדם להקדים לפתח חבירו ליתן לו שלום. או אפילו לומר לו צפרא דמריה טב, אם אינו הולך אלא להקביל פניו.

אבל אם הוצרך ללכת לראות איזהו עסק, ואגב זה הולך לפתח חבירו לומר לו "צפרא דמריה טב" - מותר.

אבל לא יתן לו שלום, וכן אסור לכרוע לו על ברכיו, אפילו בלא נתינת שלום.

ויש לחוש לדברי אוסרין לכרוע על ברכיו, אפילו מצאו בשוק, ואפילו בלא נתינת שלום כלל.

ומכל מקום יש להקל בזה, אם התחיל כבר לברך ברכות השחר.

אבל אם הוא משכים לפתחו, אסור לכרוע לו (אפילו בלא נתינת שלום) עד שיתפלל י"ח:

4.

One is prohibited to occupy himself with personal needs before praying the amidah. This is true even if you have already said the morning blessings.

Likewise, it is prohibited to go on a trip in the morning before praying the amidah, unless there is a convoy traveling that will not wait.

ד אסור לאדם להתעסק בצרכיו קודם תפלת י"ח בשחר, אפילו לאחר שאמרו ברכות השחר.

וכן אסור לצאת לדרך בבקר עד שיתפלל י"ח אלא א"כ יוצא בשיירא ואינה ממתנת לו.

5.

Once dawn has arrived, the sages prohibited to eat or drink before praying the amidah.

One is permitted to drink water before the amidah. On Shabbos and Yom Tov no Kiddush would be necessary since it is before Schacharis.

All types of food and drinks are permitted for medical reasons, but not because of being hungry or thirsty.

One may eat or drink If they cannot have kavono in their prayer. This is true even nowadays when we do not have much kavono anyway. If one wishes to eat or drink in order to have kavono, it is permitted.

ה אסרו חכמים לאכול או לשתות משעלה עמוד השחר עד שיתפלל י"ח.

מותר לשתות מים קודם התפלה.

בשבת ויום טוב אין הקידוש אוסרו מלשתות קודם תפלת השחר.

כל מיני אוכלים וכל מיני משקין מותר לאכלם ולשתותם לצורך רפואה, אבל לרעבו ולצמאו - אסור. אלא א"כ אינו יכול לכוין דעתו בתפלתו עד שיאכל או שישתה.

ואפילו עכשיו שאין מכוונים כל כך בתפלה, מכל מקום אם רוצה לאכול ולשתות כדי לכוין - הרשות בידו:

6.

If one started to eat before dawn, he must stop when dawn arrives.

ו אם התחיל לאכול קודם עלות השחר, צריך להפסיק כשעולה עמוד השחר.

7.

Even studying is prohibited once the time of prayer has arrived. The prohibition to study applies to one who prays by himself and does not go to shul. If one is accustomed to go to shul, he is permitted to study until the time of the minyan.

One who is teaching others is permitted even if he does not usually go to shul, for if they will not study now they will not study later on.

For this reason, even if he was drawn into the study and he will be missing the time for “shema” and prayer, he shall not interrupt his study.

ז אפילו ללמוד אסור משהגיע זמן התפלה, אם הוא רגיל להתפלל בבית מדרשו ביחיד, ואינו רגיל לילך לבית הכנסת.

אבל מי שרגיל לילך לבית הכנסת, מותר ללמוד בביתו עד שעת תפלת הצבור.

ואם הוא מלמד לאחרים, אפילו אינו רגיל לילך לבית הכנסת, מותר, שאם לא ילמדו עכשיו יתבטלו ולא יוכלו ללמוד אח"כ.

ולפיכך אפילו אם נמשך בלימודו עד שזמן קריאת שמע ותפלה עובר, לא יפסיק מלימודו:

8.

One is permitted to enter a bath house or take a haircut a half hour before Schacharis. One is not permitted to get involved with tanning or similar work a half hour before Schacharis.

ח מותר ליכנס למרחץ ולהסתפר סמוך לשחרית. אבל להפך בעורות, וכל מלאכה כיוצא בה, שאסרו סמוך למנחה, אסור גם סמוך לשחרית;

9.

A person, who needs to get on the road early in the day, is allowed to pray starting with dawn before he leaves.

If the light of the day has already reached the level in which he can recognize his friend who is at a distant of 4 amos, which is the time for “shema”, he should also read the “shema” with its blessing at home before leaving and be soymaich geulah to tefilah.

If the light of the day has not reached that level, this is what most people do, they read the shema while stopping for the first verse and then they pray the amida while traveling, and are soymaich geulah to tefilah.

One who is on the road and he is worried that the time for shema might pass. He knows that he will get to a hotel before the time of the amidapasses, he may pray it all on the road as above and he need not wait until he comes to the hotel.

However, if he wishes he could read just the shema on time on the road and then wait and read the shema again, after its time, with its blessings with the amida in the hotel.

ט בשעת הדחק, כגון שצריך להשכים ולצאת לדרך - יכול להתפלל משעלה עמוד השחר קודם צאתו.

ואם האיר כבר היום עד שיכיר את חבירו ברחוק ד' אמות, שהוא זמן קריאת שמע - יקרא גם קריאת שמע וברכותיה בביתו, ויסמוך גאולה לתפלה.

ואם לא האיר היום כל כך, יתפלל י"ח לבדה בביתו מעומד קודם צאתו. וימתין מלקרות קריאת שמע עד שיגיע זמנה, ולקרותה בדרך כמצותה, דהיינו שיעמוד ויכוין בפסוק ראשון.

ועכשיו אין רוב העולם נזהרין בזה. [ומתפללין גם התפלה עם קריאת שמע וברכותיה בדרך, וסומכין גאולה לתפלה]

ומכל מקום, אם הוא בדרך וירא שמא יעבור זמן קריאת שמע, וידוע לו שיגיע למלון קודם שיעבור זמן תפלה, יכול לקרות קריאת שמע בלבדה, ולהמתין עם [קריאת שמע פעם שניה (לעיל נח, ח) עם] ברכותיה ועם התפלה עד שיגיע למלון, כדי להתפלל מעומד ולסמוך גאולה לתפלה.

אבל מן הדין א"צ להמתין כלל.

Chapter 90

Law for the proper place to pray and for one who is traveling. There are 25 subsections

צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך ובו כ"ה סעיפים:

Before praying one should prepare proper space, clothing, body and thoughts for the prayers.

“Space” how so?

One should not stand on an elevated area, only on a low place.

An elderly person or a sick person who has difficulty getting out of bed, if they can pray while standing on the bed, it is fine.

The shatz who needs to be heard by the congregation, is also permitted to stand on an elevated area.

The custom now is for the shatz to stand on a space that is in a decline of the rest of the Shul.

א המתפלל, צריך שיכין מקום ראוי לתפלתו, ושיכין לה בגדיו וגופו ומחשבתו.

מקום כיצד?

לא יעמוד על גבי מקום גבוה, ויתפלל, אלא במקום נמוך.

אם היה זקן או חולה, שקשה לו לירד מן המטה, מותר לעמוד עליה, אם אפשר לו לעמוד.

וכן ש"ץ שצריך להשמיע לצבור, מותר לו לעמוד על גבי מקום גבוה.

ועכשיו נהגו שהמקום שהש"ץ עומד עליו הוא עמוק משאר בית הכנסת, משום "ממעמקים קראתיך ה'".

2. An elevated area is a space which is 3 tefachim high. (Tefech = 3.15 in. C.N. 3.54 in. M.F)

An area 4x4 amos (amos = 18.90 in. C.N. 21.25 in. M.F.) and 3 tefachim high, is considered an upper level and one may pray there. An area which is surrounded by walls, one may pray there even if it is not 4x4 amos.

ב שיעור מקום גבוה שאמרו, הוא ג' טפחים.

היה גבוה ג' ויש בו ד' אמות על ד' אמות, הרי הוא כעלייה, ומותר להתפלל בו. וכן אם היה מוקף מחיצות, אף על פי שאין בו ד' אמות על ד' אמות, מותר להתפלל בו:

3. Craftsman, working for the owner, who climbed to the top of an olive or fig tree and the time for prayer has arrived, may pray there. With regards to all other trees they must descend to the bottom and pray. The owner himself would be required to descend even from the top of an olive or fig tree.

ג האומנים שעלו לעשות מלאכה לבעל הבית בראש הזית או בראש התאנה, והגיע זמן תפלה, עומדין שם ומתפללין. אבל בשאר אילנות, צריכים לירד למטה ולהתפלל.

אבל בעל הבית, כיון שאינו משועבד למלאכה, שהוא ברשות עצמו, צריך לירד אפילו מראש הזית והתאנה:

4. We need to open up doors and windows in the shul opposite Yerushalayim and pray towards there.

Usually the eyes of the one praying should be directed downwards. However if one’s kavanah has been interrupted, one should raise his eyes to the heavens to arouse the kavanah.

The same applies when praying in a home, we should pray in a home that has windows.

It is best that there are 12 windows. It is best that all sides should be open, not only on the east side.

ד צריך לפתוח פתחים או חלונות בבית הכנסת כנגד ירושלים, כדי להתפלל כנגדו.

ואע"פ שהמתפלל צריך שיתן עיניו למטה?

מכל מקום כשנתבטלה כוונתו, ישא עיניו לשמים לעורר הכוונה.

וכן כשמתפלל בבית אחר, שלא בבית הכנסת, צריך להתפלל בבית שיש בו חלונות.

וטוב שבבית הכנסת יהיו י"ב חלונות.

ואין צריך שכולם יהיו במזרח, אלא יותר טוב שכל הצדדים יהיו פתוחים:

5. One should only pray inside a room and not in an open area such as in a field, unless he is traveling.

One should however, not enter a deserted structure to daven there.

If the structure is safe and is in a field and they are 2 together they may enter there. Otherwise they are better off praying on the road rather than entering there.

If one is worried that passersby will interrupt his prayer, one should pray a short prayer of “havineinu”.

ה לא יתפלל אלא בבית, ולא במקום פרוץ, כמו בשדה, אלא א"כ הוא בדרך.

ומכל מקום לא יכנס לחורבה כדי להתפלל במקום צניעות.

אם הם שנים, מותר ליכנס בה, אם היא בריאה וחזקה, ועומדת בשדה. ואם לאו, מוטב להתפלל בדרך, מליכנס בה. ואם מתיירא שלא יפסיקוהו עוברי דרכים, יתפלל תפלה קצרה, שהיא "הביננו" כמו שיתבאר בסי' ק"י (א):

6. One who prays outside of the shul and is not facing the shul, is called a “rasha”.

One should not daven outside of the east wall of the synagogue, whether facing the shul or facing east with his back is to the shul.

Outside of the west wall of the shul one should not daven towards the west with his back to the shul.

When possible the best way is to pray inside the shul with the minyan.

ו המתפלל י"ח אחורי בית הכנסת, ואינו הופך פניו לבית הכנסת, נקרא רשע.

וראוי שלא להתפלל מבחוץ לכותל מזרחי, בין שהופך פניו לבית הכנסת, בין שהופך פניו למזרח ואחוריו לבית הכנסת.

ושלא להתפלל מבחוץ לכותל מערבי ופניו כלפי מערב ואחוריו לבית הכנסת,

אלא שלכתחלה מצוה מן המובחר, להתפלל בבית הכנסת עם הצבור:

7. One who is standing on the north or south outside wall of the shul with his back to the shul, is also called a “rasha”. If he is facing the shul, he is not called a “rasha”. Best is for him to face east, as the rest of the minyan is.

ז אם עומד מבחוץ לצד צפון או דרום ואחוריו לבית הכנסת, נקרא ג"כ רשע, ואם הופך פניו לבית הכנסת, אינו נקרא רשע. (אבל יותר טוב שיתפלל למזרח כמו הצבור.):

8. The above is only if the shul is in an open area and one is praying behind one of the walls in the courtyard.

If one is praying at home or in the azara and is facing the proper direction towards Israel, it is permissible, notwithstanding that his back is to the azara wall which is also the eastern wall of the shul.

ח וכל זה כשבית הכנסת עומד במקום שפנוי כל סביביו, והמתפלל עומד אצל אחד מכתליו בחוץ בחצר בית הכנסת, אבל אם הוא מתפלל בבית או בעזרה הסמוכים לבית הכנסת, ופניו כנגד ארץ ישראל כראוי, ואחוריו לכותל העזרה, שהוא כותל מזרחי של בית הכנסת, מותר:

9. When the minyan is praying, one is prohibited to pass by the entrance of the shul, without entering the shul.

If one is wearing Teffillin or carrying a load or riding on an animal – muter.

If there is another shul in the city or another entrance to this shul – muter.

ט אסור לעבור חוץ לבית הכנסת בצד שהפתח פתוח בשעה שהצבור מתפללין.

ואם היה לבוש תפילין, מותר. ואם היה נושא משא, מותר. וכן אם היה רוכב על גבי בהמה, מותר.

וכן אם יש בית הכנסת אחר בעיר, או שלבית הכנסת זה יש פתח אחר, מותר:

10. One must always try to pray in a shul and with a minyan.

One who cannot come to shul and cannot make a minyan at his place, should try to coincide the timing of his prayers with that of the minyan in shul.

However, praying musaf while the minyan is praying Schacharis, or vice versa, is not considered coinciding with the minyan.

The same is true for people living in places where there is no minyan, they should pray Schacharis and Minchah at the times when Jewish communities are praying.

For Mariv however, even if the minyan davens earlier, they need to wait until tzeis hakochavim, which is the proper time for Mariv.

In the summer months, if the minyan davens late, one need not wait with their prayers for the minyan, one may daven immediately at neitz hachama.

One who lives in the city but could not make the minyan and prays by himself after the minyan, should still pray in a shul.

י לעולם ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הצבור.

ואם הוא אנוס שאין יכול לבא לבית הכנסת, אם אי אפשר לו לאסוף עשרה אליו, יש לו לכוין להתפלל בשעה שהצבור מתפללין בבית הכנסת.

ואם מתפלל מוסף בשעה שהצבור מתפללין שחרית או להיפך, אינו נקרא בשעה שהצבור מתפללין.

והוא הדין בני אדם הדרים בישובים ואין להם מנין, יש להם להתפלל שחרית ומנחה בשעה שקהלות ישראל מתפללין.

אבל ערבית צריכים להמתין עד צאת הכוכבים, להתפלל בזמנה.

ואף תפלת שחרית בימות הקיץ, שהצבור מאחרין אותה - אין לו להמתין כלל עד שעה שהצבור מתפללין בבית הכנסת, אלא יתפלל מיד בנץ החמה.

ומי שהוא בעיר ונאנס ולא התפלל עם הצבור, והוא מתפלל ביחיד לאחר שכבר גמרו כל הצבור תפלתם בבית הכנסת, אעפ"כ יש לו להתפלל בבית הכנסת:

11. There is no halachic prohibition to daven at home before the minyan. It is only that it is best to pray at the same time the minyan prays.

If one’s heart is faint and it is difficult for him to wait with eating until the minyan finishes, he is permitted to daven earlier so he can eat earlier.

However, if one came to shul, he is prohibited to daven before the minyan. Even if he wants to leave the shul now, he must wait and daven with the minyan.

If one sees that the time for prayer will pass and the minyan is delaying, he may daven by himself so that he davens on time.

If he will not be missing the time of prayer, one should not daven alone just because the minyan is delaying.

One who is sick or some other oynes, and cannot wait for the minyan, may daven before the minyan, even in shul.

However, if one is not sick, only faint and wants to eat, only at home is he permitted to daven before the minyan, not in shul.

יא מי שאינו יכול לבא לבית הכנסת, יש לו לכוין ולהתפלל בשעה שהצבור מתפללים, למצוה מן המובחר, אבל אם בא להקדים תפלתו לתפלת הצבור, אין בזה איסור מן הדין.

אם חלש לבו וקשה עליו להמתין מלאכול עד אחר גמר תפלת הצבור, מותר להקדים תפלתו בביתו כדי לאכול מיד.

אבל מי שבא לבית הכנסת, אסור לו להקדים תפלתו לתפלת הצבור, בין בבית הכנסת בין שרוצה לצאת חוץ לבית הכנסת. אלא ימתין כדי להתפלל עם הצבור.

אם רואה שזמן התפלה עובר, ואין הצבור מתפללים, לפי שמאריכים בפיוטים או לסבה אחרת - מתפלל הוא בפני עצמו, כדי להתפלל בעונתה.

אבל אם אין זמן תפלה עובר, לא יקדים תפלתו לתפלת הצבור בשביל כך,

ואם הוא חולה או אנוס אונס אחר, שאי אפשר לו להמתין על הצבור, יכול להקדים תפלתו אפילו בבית הכנסת.

אבל אם אינו חולה אלא שחלש לבו וצריך לאכול, אינו רשאי להקדים אלא כשהוא בביתו:

12. One who has a shul in his city and does not go there to pray, is called “a bad neighbor”.

Anyone who goes regularly to shul, in the morning and the evening merits long life.

If there are 2 shuls in the city it is best to go to the more distant one, for there is reward for the steps it takes to get to shul.

יב מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל, נקרא "שכן רע".

וכל המשכים ומעריב לבית הכנסת, זוכה לאריכת ימים,

ואם יש ב' בה"כ בעירו, טוב לילך להרחוקה, כי שכר פסיעות יש:

13. It is a mitzvah to run to shul and to run for any mitzvah.

One should only run until the entrance of the shul. In the shul itself one must walk with fear and awe.

Even on Shabbos one should run for all mitzvah matters.

When leaving the shul however, it is prohibited to run or to take large steps, that would demonstrate that he is not happy with delaying in shul.

This applies only if he is leaving for personal matters. If he is leaving and planning on returning, then it is a mitzvah to run so he can get back as quickly as possible.

One may also run, if he is leaving the shul to go to the study hall.

יג מצוה לרוץ לבית הכנסת, וכן לכל דבר מצוה.

ומכל מקום אין לו לרוץ אלא עד פתח בית הכנסת, אבל בבית הכנסת עצמה ילך באימה וביראה.

ואפילו בשבת ירוץ לכל דבר מצוה.

אבל כשיוצא מבית הכנסת, אסור לרוץ, ולא לפסוע פסיעה גסה, לפי שמראה עצמו שעיכוב בית הכנסת דומה עליו למשאוי.

במה דברים אמורים כשהולך לעסקיו, אבל אם יוצא על מנת לחזור, מצוה לרוץ כדי לחזור מהר.

וכן אם יוצא מבית הכנסת לבית המדרש:

14. It is permissible to spit in shul, as long that you with rub it with your foot, so it is not open in shul.

Even there is straw or reed in shul you can spit on it and you need not rub it with your foot since it is already covered with the reed.

יד מותר לרוק בבית הכנסת, ובלבד שישפשפנו ברגליו, שלא יהיה מגולה בבית הכנסת, מפני הכבוד. ואם יש תבן או גמי בבית הכנסת, רוקק עליו, וא"צ לשפשף, שהרי הרקיקה מכוסה בגמי:

15. One should always come early to shul so that he will be counted amongst the first 10. (Provided he prays with them). Even if 100 come later on, he gets reward corresponding to them all.

It is best for 10 to gather and come together into the shul.

טו לעולם ישכים אדם לבית הכנסת, כדי שיזכה וימנה מעשרה ראשונים. והוא שיתפלל שם עמהם, שאפילו מאה באין אחריו, נותנים לו שכר כנגד כולם.

וטוב שיאספו עשרה ויבואו ביחד לבית הכנסת:

16. If only 2 people remained in shul and one of them finished his prayers before the other, f his friend is afraid to be left alone in shul, he must be kind with his friend and wait for him.

If his friend came alone late to shul and he could not finish his prayer with the congregation, legally you do not need to wait for him. However, the measure of chasidus is to wait, even if the shul is in a city and even for Schacharis and Minchah.

If your friend is prolonging with prayers the rest of the congregation does not say, you do not have to wait for him

טז שנים שנשארו לבדם אחרונים בבית הכנסת, ומיהר אחד וסיים תפלתו קודם חבירו, חייב לגמול חסד עם חבירו ולהמתין עליו, אם מפחד חבירו להשאר שם יחידי.

ואם חבירו נכנס יחידי בשעה שלא יוכל לסיים עמהם תפלתו, א"צ להמתין עליו מן הדין.

אבל מדת חסידות להמתין עליו אפילו בענין זה, ואפילו בבית הכנסת שבעיר, ואפילו בתפלת שחרית ומנחה.

וכל זה כשחבירו מאריך בסדר התפלות שדרך כל הצבור לאמרם, אבל אם מאריך בבקשות ותחנונים, א"צ להמתין עליו:

17. One who is traveling and reaches a motel and he wishes to stay overnight, if up to 4 milin ahead of him there is a place that has a minyan, he needs to go to that place and stay there. Provided he can get there while there is still plenty of daylight. (So he won’t need to walk alone in the dark).

If the minyan is more than 4 milin ahead, the Chachomim did not trouble him to go there.

If there is a minyan in a place that he already past, he needs to go back up to (and not including) 1 mil, in order to pray with a minyan.

The same is true for one who lives in a settlement that has no minyan, if within a mil there is a minyan, he needs to go every morning and evening to pray there with a minyan.

It goes without saying, that if a person can reach his destination while there is still plenty of the day left, and he will also not have to walk alone after the prayers, that he should not leave before davening first. (if he is traveling for non-mitzvah matters)

(Even if one wants to get up and leave before the time of prayer has arrived, he must wait and pray before leaving.)

One who is fully occupied with Torah study and never wastes any time at all, does not need to interrupt his Torah study to go to shul.

If he can get a minyan at home, he should daven at home with a minyan.

If he cannot find 10 for a minyan, It is still better to daven without a minyan rather than taking away time for Torah study to walk to shul.

Yet, one should not get into the habit of praying at home without a minyan, so as not to be a bad example for the ordinary people who will learn from him.

For this reason, a person who is fully occupied in Torah study, should not occupy himself with Torah study while the congregation is saying selichos and tachnunim or during the Torah reading, so as not to set a bad example.

If one is able to gather 10 to his home where he studies, then it is a greater mitzvah to pray at home, rather than wasting time to walk to shul. It goes without saying that if the minyan is in a study hall that is open to the public, its sanctity is even greater than the shul. (Even though there are more people praying in shul which make it a more glorious place to praise Hashem).

It is actually a greater mitzvah to daven there even for one who is not fully occupied in Torah study, provided that there is a minyan.

יז ההולך בדרך והגיע למלון מבעוד יום ורוצה ללון שם, אם יש לפניו עד ד' מילין ועד בכלל מקום שמתפללין בעשרה, צריך לילך ללון שם, אם יכול לבא שם בעוד היום גדול, [ו]שלא יהא צריך ללכת יחידי. אבל יותר מד' מילין, לא הטריחוהו (חכמים). ולאחריו צריך לחזור עד מיל ולא עד בכלל, כדי להתפלל בעשרה.

(והוא הדין הדר בישוב תוך מיל למקום שמתפללין שם בעשרה, חייב לילך בכל יום בקר וערב להתפלל בעשרה).

ומכל שכן שלא ישכים אדם לילך לדבר הרשות מעיר שמתפללין שם בעשרה, אם יכול לבא למחוז חפצו בעוד היום גדול, ושלא יהא צריך ללכת יחידי אחר התפלה.

(ואפילו אם הוא רוצה להשכים ולילך קודם שהגיע זמן התפלה)

מי שתורתו אומנתו ואינו מתבטל כלל, (כי אם לדברים הכרחים לצרכי גופו ולימודו), אין לו לבטל מלימודו ולילך לבית הכנסת, אלא יתפלל בביתו בעשרה. ואם לא ימצא עשרה, טוב לו שיתפלל יחידי משיתבטל מלימודו בשעת הליכה לבית הכנסת.

ואף אל פי כן לא ירגיל עצמו בכך, שלא ילמדו עמי הארץ ממנו, ויתבטלו מבית הכנסת., כי לא ידונו אותו לכף זכות שבשביל לימודו אינו בא לבית הכנסת.

ומטעם זה אין לו לעסוק בתורה בבית הכנסת בשעה שהצבור אומרים סליחות ותחנונים, (או בשעת קריאת התורה).

אבל אם יכול לאסוף אליו י' לביתו, מצוה יותר שיתפלל במקום מדרשו הקבוע לו בביתו, משיבטל לימודו וילך לבית הכנסת, אע"פ שיש שם רוב עם, שהוא הדרת מלך.

ואצ"ל בית המדרש הקבוע לרבים, שקדושתו גדולה מבית הכנסת.

ומצוה (אף למי שאין תורתו אומנתו, להתפלל שם יותר מבית הכנסת, אפילו אין בו רוב עם כמו בבית הכנסת. והוא שיתפלל בו בעשרה):

18. One should have a set shul and in the shul a set place where he prays. Within 4 amos it is considered the same place.

Also when praying at home, one should have a set place so as not to be disturbed by the family members.

יח יקבע מקום לתפלתו, שלא ישנהו, אם לא לצורך גדול.

וכל מי שקובע מקום לתפלתו, אלהי אברהם בעזרו.

שכן מצינו באברהם שקבע מקום לתפלתו, שנאמר: (בראשית יט, כו) "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם כו'".

ואין די במה שיקבע לו בית הכנסת אחד בעיר להתפלל בו, אלא גם בבית הכנסת שקבוע בו צריך שיהא לו מקום קבוע.

וכל תוך ד' אמות חשוב מקום אחד, שאי אפשר לצמצם.

וגם כשמתפלל בביתו, יקבע לו מקום שלא יבלבלוהו בני הבית:

19. One should enter at least 8 tefachim inside the shul and not stay next to the entrance.

If a person’s regular seat is by the door, it is fine.

One should not be looking outside into the public street while praying, so as not be distracted from his prayers.

One should wait before starting his prayers the amount of time it take to walk 8 tefachim.

Some say, one should walk through 2 doors into shul, therefore some have the custom to build a vestibule in front of shul.

יט לעולם יכנס אדם שיעור ב' פתחים לבית הכנסת ואח"כ יתפלל, שנאמר (משלי ח, לד) "לשמור מזוזות פתחי".

יש מפרשים שיעור ב' פתחים, דהיינו רוחב ח' טפחים, יכנס לפנים.

שלא ישב אצל הפתח, לפי שנראה עליו כמשאוי עכוב בית הכנסת, ויהיה מזומן סמוך לפתח לצאת.

ולפ"ז עכשיו שכל אחד מכיר את מקומו, אם יש לו מקום מיוחד אצל הפתח, אין בכך כלום, שהדבר ידוע שאינו יושב שם אלא דרך קביעות.

ויש מפרשים הטעם, מפני שמביט לחוץ ואינו יכול לכוין.

ולפ"ז אם אינו פתוח לרשות הרבים, אין בכך כלום.

ויש מפרשים שלא ימהר להתפלל מיד כשיכנס, אלא ישהה כדי הילוך שיעור ב' פתחים, דהיינו ח' טפחים.

ונכון לחוש לכל הפירושים.

וי"א שהמתפלל צריך ליכנס לפנים מב' דלתות, שנאמר: (משלי ח, לד) "לשקוד על דלתותי וגו'".

ולכן נהגו לעשות אכסדרה לפני בית הכנסת:

20. When praying the amida, there should be nothing in between the person and the wall. A permeant fixture such as the aron or the teiva, are not considered a chatzizah.

The same is true with beds that are meant for lying down and are not meant to be moved from place to place, they are considered permanent and do not interrupt.

Only a large item which is 10 tefachim high and 4x4 tefachim wide is chotzetz. A smaller item is not important enough to be an interruption between the person and the wall.

Any item which is used for the prayer, even if it is very large, is not considered an interruption, such as the table that you put the siddur on.

The above requirement, not to have anything interrupting between the one praying and the wall, is only for the mitzvah in its choicest form. One should not miss out on davening with a minyan because of this requirement. One should close their eyes or daven from the siddur, not to be distracted by the item which is chotzetz.

כ המתפלל י"ח צריך שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר, שנאמר: (ישעיה לח, ס) "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל".

ודבר קבוע, כגון ארון ותיבה, אינם חוצצין.

וכן מטות שלנו העשוים לשכיבה ואין דרך לטלטלן ממקום למקום, נקראת דבר קבוע, ואינן חוצצות.

ואינו חוצץ, אלא דבר גדול שגבהו י' טפחים ורחבו ד' טפחים על ד' טפחים.

אבל דבר קטן, אינו חשוב הפסק בינו לקיר.

וכל דבר שהוא צורך התפלה, אפילו הוא גדול הרבה, אינו חשוב הפסק, כגון השולחן שבבית שמניחין עליו הסידור.

ולכן נהגו בבית הכנסת שיש לפני כל אחד שולחן קטן (שקורין שטענדי"ר) שמניחין עליו הסידורים אע"פ שגבוה י' ורוחב ד'.

וכל זה למצוה מן המובחר.

אבל אם אי אפשר בקלות להתפלל בצבור בענין שלא יהא דבר שגבוה י' ורוחב ד' חוצץ בינו לבין הקיר, כגון לפעמים שמתפללים בי' באיזו חדר ואי אפשר לכל אדם לעמוד בלא חציצה בינו לכותל, אל ימנע מתפלת הצבור בשביל זה, כי אין בזה איסור כשצריך לכך מצד דוחק המקום.

ומכל מקום יעצים עיניו, או יתפלל מתוך הסידור ולא יביט לחוץ, ולא יבא לידי ביטול כוונה ע"י דבר החוצץ שלפניו:

21. Animals are a chatzizah, humans are not.

It is best to be careful and not pray behind any person. However, there is only a prohibition for praying behind your Rav.

כא בעלי חיים חוצצין, ואדם אינו חוצץ, מפני שהוא מינו.

ויש מי שאומר, שיש ליזהר מלהתפלל אחורי שום אדם.

וטוב לחוש לדבריו.

אבל מן הדין אין איסור אלא באחורי רבו, כמ"ש לקמן (סעיף כג):

22. It is not proper to pray while facing wall hangings with drawings, for one will be looking at the drawings and will not have kavono in the prayer.

If he happens to pray in front of them, he should close his eyes.

When you paint and draw on the walls of the shul, it is best to have the drawings above the height of a person.

It is also best not to have drawings in the siddurim etc. so as not to distract the one praying.

Drawings of other religions do not belong in a shul and should be removed. (Outside of the shul there are ways to nullify prohibited shapes)

כב בגדים המצויירים שתולים בכותלי בית הכנסת לנוי, אע"פ שמן הדין אין בהם משום חציצה, אין נכון להתפלל כנגדם, כדי שלא יהא מביט בציורם ולא יכוין בתפלתו.

ואם יקרה לו להתפלל נגדם, יעצים עיניו.

וגם כשמציירים כותלי בית הכנסת, נכון שלא לצייר ציורים נגד פניו של אדם, אלא למעלה מקומת איש.

ולכן אין נכון ג"כ לצייר ציורים בספרים שמתפללין בהם, שלא תתבטל הכוונה.

אבל בגדים שמצויר עליהם דברי תפלות, אפילו לישב עליהם בבית הכנסת, אסור. וצריך להוציאם מבית הכנסת, כדי שלא ישאר לנו שום דבר בבית הכנסת, כי מה לנו להניח בבית הכנסת שלנו דבר שהוא מוכן ומזומן לתפלתם.

(אבל שלא בבית הכנסת, אפילו מצוייר עליהן צורות האסורים, כמ"ש ביו"ד סי' קמ"א, יש להן תקנה ע"י ביטול, כמ"ש ביו"ד סימן קל"ט (וקמ"ה) [וקמ"ו] ):

23. One should not pray behind or on the side of his Rav and of course not in front with his back to the Rav, unless he moves away 4 amos.

The custom is to be lenient when praying in a Shul with set seating. However he must distance himself from behind his Rav so the Rav should be able to step back 3 steps without having to wait for him to finish his prayer.

For a Rav who is also a friend, in front of him, it is prohibited, in back or on his side, it is permitted.

כג לא יתפלל בצד רבו ולא אחורי רבו עד שירחיק ד' אמות.

מפני שכשעומד בתפלה מצד רבו, מראה את עצמו כאלו הם שוים.

ואחורי רבו, ג"כ יוהרא הוא.

וכ"ש שלא יתפלל לפניו ואחוריו לרבו, אלא א"כ הרחיק ד' אמות.

וי"א שכל זה כשמתפללין ביחיד, אבל בבית הכנסת אם כך הוא סדר ישיבתו, אין לחוש אם מתפלל לפניו או לאחריו.

ואע"פ שטוב להחמיר, המנהג להקל.

ועכ"פ צריך ליזהר שירחיק מאחורי רבו כדי שיוכל רבו לפסוע ג' פסיעות לאחוריו, ולא יצטרך להמתין עליו עד שיסיים הוא את תפלתו, ונמצא גורם טורח ועכוב לרבו.

ואם הוא תלמיד חבר, מותר.

אבל לפני רבו, אסור אפילו בתלמיד חבר, אלא ע"ד שנתבאר:

24. All places that are not fit for reading the shema, are not fit for prayer.

Just as with krias shma, we move away from, tzoah, mei raglayim, a bad odor, a meis and from seeing ervah, so we move away for Tefilah.

כד כל מקום שאין קורין בו קריאת שמע, אין מתפללין בו.

וכשם שמרחיקין מצואה ומי רגלים וריח רע ומן המת ומראיית הערוה לקריאת שמע, כך מרחיקין לתפלה:

25 One who is in middle of the amidah, and a child peed in shul, you could stop your prayer and wait until water will be brought to place on the may raglayim.

(If you wait a long time, to the extent that in the time you waited you could have complited the prayer, you would need to start the amida over again)

It is better however, to walk to another spot that is 4 amos away and conclude your prayer.

It is preferred that you walk ahead so the may raglayim is behind you, if not possible, then walk to the side or go outside of the shul.

כה היה עומד בתפלה, והשתין תינוק בבית הכנסת, ישתוק עד שיביאו מים להטיל על המי רגלים, או יהלך לפניו עד שיהיו מי רגלים לאחריו ד' אמות, או ילך לצדדיו, אם אי אפשר לפניו, או יצא מבית הכנסת ויגמור תפלתו.

ויותר טוב לילך למקום אחר ולא לשתוק, כי שמא ישהה כדי לגמור את כולה, ויצטרך לחזור לראש, ונמצא גורם ברכה שאינה צריכה: