Recording from subsection 1 - הקלטה מסעיף א
קט דין איך יתנהג היחיד לכוין בתפלתו עם הצבור ובו ה' סעיפים:
א הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין י"ח (של מנחה) ואין השעה עוברת עדיין אם יכול להתחיל י"ח ולגמור עד שלא יגיע הש"ץ לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל עד שיענה אמן אחר האל הקדוש שאמן זה חשוב כקדושה ואם שמע כבר קדושה או שיודע שישמע אח"כ א"צ להמתין.ואם מצא הצבור מתפללין ערבית אם יכול להתחיל ולגמור עד שיגיע ש"ץ לקדיש שלאחר י"ח בענין שיוכל לענות אחריו יהא שמיה רבא על דרך שנתבאר בסי' נ"ו אפילו אם לא יוכל לענות אמן יהא שמיה רבא כמ"ש שם יתפלל ואם לאו אל יתפלל אע"פ ששמע כבר קדיש בערבית לפי שהקדיש אין לו קצבה.ומכל מקום הקדישים שמן עלינו ואילך בין בשחר בין בערב כיון שאינן אלא מנהג אפשר שא"צ להמתין עליהם.אבל אם פורסים על שמע והוא לא שמע עדיין ברכו צריך להמתין בשביל ברכו ואפילו אם אומרים אותו בלא קדיש כגון בערבית:
Recording from subsection 2 - הקלטה מסעיף ב
ב ואם נכנס לבית הכנסת אחר קדושה או שנכנס קודם לכן והמתין עד לאח"כ אם יכול להתחיל ולגמור עד שיגיע הש"ץ לשומע תפלה בכדי שיוכל לענות אמן אחר ברכת שומע תפלה שאמן זה ג"כ חשוב כקדושה וקדיש יתפלל ואם לאו אל יתפלל עד לאחר מודים וכן בשבת ויו"ט ומוסף ראש חודש שאין בהם אמן של שומע תפלה לא יתפלל אלא אם כן יכול לגמור קודם שיגיע ש"ץ למודים כדי שישחה עם הצבור במודים שאם הם יכרעו והוא לא יכרע עמהם יהא נראה ככופר במי שחביריו כורעים ומשתחוים לו (וכן בכל מקום שהצבור כורעים ומשתחוים כגון בעלינו).והוא הדין אם יכול להגיע למודים או לאחת מהברכות ששוחים בהן כשיגיע ש"ץ למודים יתפלל ואף על פי שלא יכול לומר מודים שהצבור אומרים אין בכך כלום כיון ששוחה עמהם.במה דברים אמורים במוסף או במנחה או אפילו בתפלת שחרית וממתין קודם חתימת גאל ישראל אבל אם אמר עד גאל ישראל שאינו יכול עוד להמתין ולענות משום סמיכת גאולה לתפלה ומוכרח להתחיל ולהתפלל מיד ונזדמן לו שמגיע ש"ץ למודים והוא באחת הברכות באמצען ישחה עמו שמותר לשחות באמצע כל הברכות אבל אם אינו מוכרח להתחיל מיד לא יתחיל על סמך שישחה באמצע איזו ברכה כי שמא לא יוכל לצמצם שיהיה באמצע ברכה כשמגיע ש"ץ למודים אלא יהיה בתחלת ברכה או בסופה ואין שוחין בתחלת ברכה או בסופה אלא באבות והודאה בלבד כמו שיתבאר בסי' (קל"ג) [קי"ג] ואם יתן לבו לצמצם בזה יטרד ולא יכוין יפה בתפלתו:ג וכשהוא מוכרח להתחיל מיד ומתחיל עם הש"ץ כשיגיע עם ש"ץ לנקדישך או לנקדש כפי נוסח מדינות אלויאמר עמו מלה במלה כל נוסח הקדושה כמו שהוא אומר שאף שאין היחיד אומר קדושה בתפלתו כשהוא אומר עם הש"ץ אינו נקרא יחיד וכן יאמר עמו מלה במלה כל נוסח ברכת האל הקדוש וברכת שומע תפלהכדי שיסיים הברכה עם הש"ץ ביחד ושוב א"צ לענות אמן כמו שהש"ץ א"צ שהצבור עונים אחריו ועניית הצבור היא ג"כ על ברכות של זה וגם יכוין שכשיגיע ש"ץ למודים יגיע גם הוא למודים או להטוב שמך כדי שישחה גם הוא עם הצבור במודים ואם יכול לגמור כל התפלה עד שיגיע ש"ץ לסיום שומע תפלה יכול להתפלל בפני עצמו אחר סיום האל הקדוש.וכל זה כשמוכרח להתפלל מיד משום סמיכת גאולה לתפלה או מפני שהשעה עוברת אבל אם אינו מוכרח לא יתחיל עם הש"ץ ולומר עמו נוסח הקדושה לפי שלכתחלה צריך לשתוק ולשמוע נוסח הקדושה מפי הש"ץולענות אחריו קדוש וברוך וימלוך בלבד כמו שיתבאר בסי' קכ"ה:
Recording from subsection 4 - הקלטה מסעיף ד
ד מי שבא לבית הכנסת תיכף אחר קדושה ואם ימתין עד אחר שיגיע ש"ץ למודים לא יוכל לענות אמן יהא שמיה רבא (אחר הקדיש) שאחר י"ח ואם ימתין עד אחר הקדיש יעבור זמן התפלה או לא יוכל להתפלל ערבית עם הצבור יתחיל מיד שמוטב לבטל מודים מלבטל אמן יהא שמיה רבא.וה"ה אם בא סמוך לקדושה ואם יתחיל מיד לא יוכל לומר קדושה ואם ימתין עד אחר קדושה לא יוכל לומר מודים ואם ימתין עד אחר מודים יעבור זמן התפלה יתחיל אחר קדושה שמוטב לבטל מודים מקדושה עם הצבור.ואם בא סמוך לקדיש ואם יתפלל תיכף יבטל אמן יהא שמיה רבא ואם ימתין עד אחר קדיש לא יוכל להתפלל ערבית עם הצבור מוטב להתפלל עם הצבור:
ה יחיד העומד בתפלת י"ח וכשמגיע למקום קדושה היו הצבור אומרים קדושת ובא לציון או קדושת יוצראינו אומר עמהם קדוש לפי שאין הקדושות שוות ויש מי שאומר שה"ה אם היה הצבור אומרים קדושת מוסף והיחיד מתפלל שחרית אינו אומר עמהם קדוש שאין הקדושות שוות.וי"א שקדושת שחרית וקדושת מוסף נקראות קדושות שוות משא"כ קדושת ובא לציון וקדושת יוצר שאינן אלא סיפור דברים כמו שנתבאר בסי' נ"ט וכן עיקר (ומכאן אתה למד שהיחיד כשמגיע בתפלתו לברכת אתה קדוש יכול לענות קדוש עם הצבור אע"פ שהוא לא אמר ולא שמע נקדש או נקדישך מפי הש"ץ שהרי קדושת יוצר ובא ולציון אין בהם נקדש ואע"פ כן לא מנעוהו אלא מפני שאין הקדושות שוות):