Enjoying this page?

123 - קכג דיני הכריעות בסיום י"ח ברכות ובו ח' סעיפים:

Audio for subsection 001 - אודיו סעיף א



קכג דיני הכריעות בסיום י"ח ברכות ובו ח' סעיפים:

א המתפלל צריך שיפסע ג' פסיעות לאחוריו כדרך שנפטרים מלפני המלך ואח"כ יתן שלום ואם לא עשה כן כאלו לא התפלל.ונותן שלום תחלה לשמאלו שהיא ימין השכינה השרויה נגדו בצאתו מן התפלה ואחר כך לימינו שהוא שמאל השכינה דהיינו שכשאומר עושה שלום במרומיו יטה בראשו לצד שמאלו וכשאומר הוא יעשה שלום עלינו יטה בראשו לצד ימינו ולא יתן שלום בשעה שפוסע אלא לאח"כ.וקודם שפוסע יש לו לכרוע ויפסע הג' פסיעות בכריעה אחת ובעודו כורע קודם שיזקוף יתן שלום לשמאלו ולימינו.והורגלו להשתחוות אח"כ לפני ה' כעבד הנפטר מרבו.ונהגו לומר אח"כ יהי רצון שיבנה בית המקדש כו' כי התפלה במקום העבודה ולכן אנו מבקשים על המקדש שנוכל לעשות עבודה ממש:ב מי שמוסיף על ג' פסיעות יוהרא היא שנראה חולק כבוד לשכינה יותר משאר בני אדם:ג במקום שכלו השלשה פסיעות יעמוד ולא יחזור למקומו עד שיגיע שליח צבור לקדושה שאם חוזר מיד דומה לתלמיד שנפטר מרבו ופסע לאחוריו וחוזר מיד שסופו מוכיח על תחלתו שלא פסע לאחוריו כדי ליפטר ממנו אבל כשמגיע שליח צבור לקדושה נראה לכל שחוזר בשביל הקדושה.ויש אומרים שמשהתחיל ש"ץ להתפלל בקול רם מותר לחזור למקומו מפני שנראה לכל שחוזר בשביל לכוין למה שיאמר הש"ץ.והש"ץ עצמו יכול לחזור מיד מן הדין שנראה לכל שעושה כן כדי להוציא רבים ידי חובתן אלא שנהגו לעמוד כדי הילוך ד' אמות וכן יחיד המתפלל די לו שיעמוד כדי הילוך ד' אמות לפי סברא זו.אבל לפי סברא הראשונה י"א שגם יחיד המתפלל צריך להמתין כשיעור שיגיע ש"ץ לקדושה אם לא שצריך לחזור ולהתפלל שנית כגון לתשלומין שאז לדברי הכל די שימתין כדי הילוך ד' אמות מטעם שנתבאר בסימן ק"ה ולא יותר מפני שנראה לכל שחוזר למקומו כדי לחזור ולהתפלל וכן אם חוזר למקומו כדי ליפול על פניו מיושב כמו שיתבאר בסי' קל"א.ולענין מעשה במקום שאפשר בקל יש לחוש לסברא הראשונה וכן נוהגין אבל במקום שיש דוחק בבית הכנסת ויבאו לידי מחלוקת יכול לחזור למקומו מיד שפתח הש"ץ בקול רם.וכשאומרים פיוטים קודם קדושה לדברי הכל א"צ לעמוד עד קדושה אלא מיד שפתח ש"ץ בקול רם חוזר למקומו:ד אם הוא רוצה עומד במקום שפסע ואינו חוזר למקומו וי"א שיש לפסוע ו' פסיעות ג' לאחוריו וג' בשובו למקומו שיש לו לחזור למקומו בג' פסיעות לפניו ומטעם זה קצת מקפידין שלא יעבור אדם לפניהם בעוד שהם עומדין במקום שפסע שלא יפסיק זה בין ו' פסיעותיהם אבל מכל מקום על ידי קפידתם טועים שכשרואים מי שרוצה לעבור לפניהם הם ממהרים לחזור למקומן קודם שיעור שנתבאר:ה יחיד שמתפלל בצבור וסיים תפלתו קודם לצבור אין לו רשות להחזיר פניו לצבור עד שיסיים ש"ץ תפלתו שאז רשאי להחזיר פניו אבל לא לחזור למקומו עד שיגיע ש"ץ לקדושה במקום שאפשר כמו שנתבאר ויש מחמירים לעמוד במקום שפסע ולכוין שם רגליו כמו בתפלה עד שיגיע ש"ץ לקדושה וטוב לחוש לדבריהם.וכשפוסע עוקר רגל שמאל תחלה לפי שדרך הליכת אדם בסתם היא לעקור רגל ימין תחלה לכן עוקר כאן רגל שמאל תחלה להראות כאלו כבד עליו ליפטר מלפני המקום ומטעם זה אטר רגל עוקר תחלה שמאלו שהוא ימין כל אדם:ו שיעור פסיעות אלו לכל הפחות הוא כדי שיתן גודל בצד עקב ואפילו אם המקום צר לפי שפחות מזה אינה נקראת פסיעה כלל ולכתחלה לא יפסיע פסיעות גסות יותר מזה מפני שנראה כרץ מלפני המלך:ז גם הש"ץ צריך לפסוע ג' פסיעות כשמתפלל בלחש אבל כשחוזר התפלה בקול רם א"צ לחזור ולפסוע ג' פסיעות מפני שסומך על הפסיעות שבסוף הקדיש שלם שתקנוהו חכמים לש"ץ אחר כל תפלה אלא שמפסיקים בקריאת ספר תורה וסדר קדושה והלל ואבינו מלכנו וכל כיוצא בהן שכולן לסדר התפלה באים וקדיש שלאחריהם חוזר עיקר על תפלת י"ח ואם בא לפסוע גם אחר תפלת י"ח אין למחות בידו.ואם לא התפלל בלחש רק בקול רם צריך לפסוע ג' פסיעות אחר תפלתו שבקול רם מלבד הפסיעות שאחר הקדיש:ח כשהש"ץ חוזר התפלה אין צריך לומר יהיו לרצון בסוף התפלה מפני שסומך על תתקבל צלותהון שבסוף הקדיש. ויש אומרים שצריך לומר יהיו לרצון בסוף התפלה ונוהגין כסברא הראשונה ואעפ"כ טוב לחוש לסברא אחרונה: