קסו דיני בציעת הפת ובו סעיף אחד:
א לא אמרו: "תיכף לנטילת ידים סעודה", אלא שלא יתעסק בינתיים באיזה עסק, עד שיסיח דעתו מהסעודה.
ואפילו למזוג כוס לקידוש היום, אם מוזגו בחמין שצריך לדקדק הרבה שלא יחסר או ייתר, הרי זה היסח הדעת מהסעודה, ואסור לעשותו בין נטילת ידים לסעודה.
והוא הדין לכל כיוצא בזה.
אבל אם יושב בטל ואינו עושה בינתיים שום מעשה שיש בו היסח הדעת, אף על פי ששוהה הרבה, ואפילו משיח מעט, אין לחוש. כיון שהשולחן לפניו ודעתו לאכול.
ובלבד שלא יפליג בדברים שלא יבא לידי היסח הדעת.
ולכן מותר לומר קידוש והבדלה בין נטילת ידים להמוציא.
ולא אמרו: "תיכף לנטילת ידים ברכה" אלא במים אחרונים בלבד.
ויש אומרים, שגם במים ראשונים צריך ליזהר כמו במים אחרונים.
שהרי אמרו: "התוכף לנטילת ידים ברכה, אינו ניזוק בכל אותה סעודה".
וזהו במים ראשונים, שבמים אחרונים מה שהיה כבר היה.
לפיכך צריך ליזהר שלא להפסיק אפילו בשהיה כדי הילוך כ"ב אמה. שבשיעור זה נקרא הפסק אפילו יושב במקומו.
(ואם הלך מביתו לבית אחר, נקרא הפסק אפילו הולך מעט)
ושלא לצורך, אין להפסיק אפילו בשהייה מועטת.
ולדבר, אסור אפילו בדברי תורה.
(או איזה ברכה מרובה שלא מענין הסעודה, כגון להבדיל על הכוס)
ואין צריך לומר בדבר חול.
וטוב לחוש לדבריהם.
ומכל מקום אין צריך ליזהר אלא מלדבר באיזה עסק וענין אחר.
אבל שיחה בעלמא, ב' או ג' תיבות, אינן חשובין הפסק לדברי הכל, אפילו במים אחרונים.
(כיון שאין בהם ענין שלם)
וכל שכן שמותר להשיב הן או לאו כששואלין אותו דבר.
ומענין הסעודה וצרכיה, אינו חשוב הפסק אפילו בין המוציא לאכילה, כל שכן בין נטילה להמוציא.
וכל שכן שהשהייה בניגוב והילוך ממקום שנטל ידיו למקום הסעודה, אינן חשובין הפסק. כיון שהוא צורך הסעודה.
אלא שלכתחילה צריך ליטול ידיו סמוך למקום הסעודה אם אפשר.
שכמו שצריך למזוג הכוס של קידוש בחמין קודם הנטילה לדברי הכל, אע"פ שהקידוש הוא צורך הסעודה, כיון שאפשר למזוג קודם הנטילה
(ואפילו לכתחילה מותר להפסיק בצרכי סעודה בין נטילה להמוציא, אם שכח עליהם קודם הנטילה, אע"פ שאסרו בין המוציא לאכילה)
לכן מי שנוהג להתפלל בכל יום על מזונו קודם הסעודה, כמ"ש בזוהר הקדוש, ושכח להתפלל קודם הנטילה, מותר לו להפסיק בכך בין נטילה להמוציא.
והעולם נהגו לומר: "מזמור ה' רועי", בין נטילה להמוציא.
(ויש ללמד עליהם זכות, לפי שלפעמים שאין הידים נקיות קודם הנטילה, וכיון שזהו מענין סעודה ואינו חשוב הפסק לדברי הכל, הקילו בו.
שלא לטרוח להזהר לאמרו קודם הנטילה בנקיון כפים):