רסז דין התפלה בערב שבת ובו ו' סעיפים:
א נוהגין שלא ליפול על פניהם אחר תפלת מנחה בערב שבת:
ב ונוהגים להקדים תפלת ערבית יותר מבימות החול. ונכון הוא, כדי להקדים קבלת שבת בכל מה שאפשר. רק שיהא מפלג המנחה ולמעלה, כמו שנתבאר בסי' רס"א ורס"ג.
ואף המתפללין ערבית בזמנה בצאת הכוכבים כל ימות החול יכול הוא להקדים בערב שבת להתפלל מפלג המנחה ולמעלה כדברי רבי יהודה שאומר שמפלג המנחה ואילך הוא לילה לענין תפלה.
ואף שלפעמים בשאר ימים מתפלל מנחה בזמן ההוא והרי הן שתי קולות הסותרות זו את זו כמ"ש בסי' רל"[ג] - אין חוששים לזה בתפילת ערבית של שבת שיש מצוה כשמתפלל אותה מבעוד יום שמוסיף מחול על הקודש.
אלא שצריך הוא ליזהר שלא להתפלל מנחה בו ביום עצמו אחר פלג המנחה שלא יעשה ב' קולות הסותרות זו את זו בזמן אחד.
וגם צריך ליזהר לקרות קריאת שמע כמ"ש בסי' רל"ה. ויכול הוא ג"כ לקרותה בלילה עם ברכותיה ומבעוד יום יתפלל התפלה של שבת בלבד בלא קריאת שמע וברכותיה. ואף שאינו סומך גאולה לתפלה - אין בכך כלום כיון שמתכוין למצוה להוסיף מחול על הקדש.
ומכל מקום אם רוצה להתפלל גם התפלה של שבת בלילה הרשות בידו ויוסיף מחול על הקדש בלא תפלה. ואף המתפלל ערבית מבעוד יום יכול לקבל תוספת שבת קודם תפלה:
ג כשם שאמרו לענין תפלה כך אמרו לענין קידוש היום - שיכול לקדש ולאכול מפלג המנחה ולמעלה אפילו אם לא התפלל ערבית עדיין. ובאכילה זו שמבעוד יום יוצא ידי חובת סעודה אחת מג' סעודות שחייב לאכול בשבת. (כיון שכבר קיבל עליו תוספת שבת נעשה אצלו כשבת עצמה לכל דבר)
ויש מחמירים שימשיך סעודתו בלילה עצמו שיאכל כזית לפחות אחר צאת הכוכבים כדי שיקיים ג' סעודות בשבת עצמה. דכיון שג' סעודות אלו למדום חכמים ממה שנאמר ג' פעמים: היום אצל אכילת המן בשבת לפיכך צריך לאכלן בעיצומה של יום ולא בתוספתו. וטוב לחוש לדבריהם:
ד (המתפלל (א) ערבית בזמנה כל ימות החול ובערב שבת מתפלל מבעוד יום) (אע"פ שקרא גם קריאת שמע) אסור לו להתחיל לאכול כחצי שעה סמוך לצאת הכוכבים (אלא א"כ הוא שעת הדחק) (שיכבו הנרות עד הלילה) כמ"ש בסי' רל"ה (שהרי הוא לא יצא ידי חובתו כלל בקריאת שמע שקרא מבעוד יום):
ה בברכת: השכיבנו - לא יחתום שומר עמו ישראל כמו בחול, שאין ישראל צריכין שמירה בשבת - שהשבת מגינה עלינו. אלא כיון שהגיע ל:ובצל כנפיך תסתירנו, יאמר: ופרוס סוכת כו' ברוך אתה ה' הפורס כו'.
ובמדינות אלו נוהגין לומר ג"כ: כי אל שומרינו כו' ושמור צאתנו כו' כמו בחול. וחותמים ופרוס כו' בא"י הפורס כו' - לפי שהרבים הם שאינם צריכין שמירה בשבת אבל היחיד צריך שמירה לפיכך אין חותמים שומר עמו ישראל שכללות עם ישראל אינם צריכין שמירה בשבת אבל כשאומרים ושמור צאתינו מבקשים בזה על כל יחיד ויחיד:
ו הנוהגין לומר: ושמרו בני ישראל את השבת כו' יש להם על מה שיסמוכו. ואין זה הפסק בין גאולה לתפלה לפי שאם שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין והרי זה מעין גאולה גם כן: