רפט סדר סעודת שחרית של שבת ובו ג' סעיפים:
א בשבת שחרית בבואו מבית הכנסת - צריך שיהיה שולחנו ערוך ומפה פרוסה על הפת מטעם שנתבאר בסי' רע"א. ומטה שאוכל עליה מוצעת יפה כמו בסעודת הלילה - לפי שכבוד יום קודם לכבוד לילה:
ב ותקנו חכמים לקדש על היין קודם סעודת שחרית כמו קודם סעודת הלילה, לפי שכבוד יום קודם לכבוד לילה ואם לא יקדש ביום על היין - יהא כבוד לילה עודף על כבוד יום.
מכל מקום לא תקנו לברך ברכת הקידוש שבירך בלילה אלא די בברכת בורא פרי הגפן שיברך על היין כדי שיהא היכר בזה שקידוש זה אינו אלא מדברי סופרים.
ומכל מקום גם זה הקידוש צריך שיהיה במקום סעודה, ושלא יטעום כלום קודם לו כמו בקידוש הלילה.
אך מותר לשתות מים קודם תפלת השחר מפני שעדיין לא חל עליו חובת קידוש.
ויש אומרים: שמותר לטעום קודם קידוש שביום הואיל ועיקרו אינו אלא מדברי סופרים לא החמירו בו כל כך.
ויש לסמוך על דבריהם בשעת הדחק: כגון שאין לו יין ולא שאר משקה חמר מדינה. אפילו אם גם פת אין לו - יכול לאכול שאר מאכלים קודם קידוש זה אף אם מצפה שיביאו לו אחר זמן על מה לקדש אין צריך להמתין.
ואם יש לו פת - צריך לברך על הפת תחלה קודם שיאכל שאר מאכלים - שהרי יש אומרים שאף לכתחלה יכול לקדש על הפת דהיינו לברך המוציא עליה כמו שנתבאר בסי' ער"ב.
ואם יש לו חמר מדינה אף שאין לו יין - לא יטעום כלום אפילו פת קודם שיברך על הכוס, כמ"ש שם:
ג אבל בלילה אם אין לו לא יין ולא חמר מדינה ולא פת לקדש עליהם ומצפה שיביאו לו אחד מהם תוך הלילה - לא יטעום כלום משאר מאכלים עד שיביאו לו על מה לקדש. ויש לו להמתין על כל פנים עד חצות לילה.
אבל אם אינו מצפה שיביאו לו בלילה - מותר לו לאכול שאר המאכלים בלא קידוש, ואינו מחוייב ללון בתענית בשבת בשביל קידוש על היין או על הפת - הואיל וכבר יצא ידי חובת עיקר קידוש של תורה במה שהזכיר של שבת בתפלת ערבית: